מה בכתבה?
כל מי שהייתה לו אי פעם שעורה בעין בוודאי לא יתקשה להיזכר בתחושה המעיקה, כאשר פצעון בגודל קטן מופיע מתחת לעפעפיים ומתחיל לגרד, לכאוב ולהתנפח. רבים מאתנו התרגלו לקרוא לתופעה הזו בשם "שעורה בעין". יחד עם זאת, רבים מאתנו לא מבינים מה גורם לה. ובכן, הגורם טמון בבלוטות שומן בעיניים הנקראות בלוטות מייבומיאן Meibomian glands)). למעשה, יש בעיניים כמה בלוטות המייצרות נוזלי סיכה שונים, כאשר השמן שמפרישות בלוטות מייבומיאן תפקידו לשמור שהנוזלים המסככים את העין לא יתאדו מהר מדי לאוויר. כאשר הבלוטות הללו אינן מתפקדות מסיבה זו או אחרת ולא מייצרות מספיק שומן, הנוזלים מתאדים מהר מדי ונוצרת תופעה שנקראת "עין יבשה".
אולם, במקרה של שעורה בעין הבעיה לא טמונה בחוסר תפקוד של בלוטות מייבומיאן אלא דווקא בסתימה שלהן. עקב הסתימה מצטברים ביציאה מהבלוטה חיידקים אשר הגוף נלחם בהם על ידי יצירת דלקת ומוגלה וכך נוצר הפצעון המעיק מתחת לעפעפיים שהופך בהמשך לבליטה כואבת, אדומה ונפוחה. ככל שהבליטה גדלה כך היא יוצרת יותר לחץ על העין והיא עלולה להפריע לראייה.
שעורה חיצונית - נוצרת כתוצאה מזיהום בבלוטות בזקיקי הריסים ומתבטאת בנפיחות בבסיס העפעף.
שעורה פנימית - מתפתחת מזיהום בבלוטות מייבומיאן והיא מתפתחת בחלקו הפנימי של העפעף.
בניגוד למיתוס - שעורה בעין אינה מדבקת! שעורה מתפתחת בקרב ילדים ומבוגרים גם יחד והיא מופיעה לעתים קרובות יותר בקרב אנשים הסובלים מבעיות עור שונות ומדלקת בשפת העפעף. גורמי הסיכון להתפתחות שעורה כוללים: הרגלי היגיינה לקויים, חוסר הקפדה על שטיפת ידיים במגע עם העיניים ולפני הכנסת עדשות מגע לעין, חוסר הקפדה על הסרת איפור בלילה ועוד.
שעורה בעין שכיחה בקרב ילדים ולכן, חשוב להרגיל אותם לשטוף ידיים ופנים לעתים קרובות ולהימנע ממגע עם העיניים. כיוון שתסמיני השעורה: נפיחות, אודם, כאב, דמעות ומוגלה, דומים לאלו של דלקות אחרות, חשוב שרופא עיניים יאבחן אם אכן מדובר בשעורה ויתאים את הטיפול למקור הבעיה. הטיפול בשעורה זהה עבור ילדים ומבוגרים: הנחת קומפרסים חמים על השעורה וניקוי העיניים עם מגבונים ייעודיים. במידה והשעורה לא חולפת כעבור שבוע עד שבועיים, יש לפנות לרופא עיניים ובמרבית המקרים תידרשו למרוח משחה אנטיביוטית על העפעף.
כאמור, לדלקות עיניים שונות ישנם תסמינים הדומים לאלו של השעורה ולכן, חשוב לפנות לרופא עיניים על מנת שיאבחן את הגורם לתסמינים ויתאים להם את הטיפול המיטבי והיעיל ביותר.
דלקת עפעפיים (Belpharitis) - הדלקת השכיחה גורמת לתחושת צריבה וגרד. תסמיניה כוללים אדמומיות, רגישות לאור, הפרשות דביקות ונפיחות בעפעפיים. מקור הדלקת הוא בחוסר הקפדה על היגיינת העפעף, זיהום חיידקי, תגובה אלרגית או תפקוד לא תקין של בלוטות השומן בעפעף. דלקת עפעפיים יכולה להוביל לכלזיון, שעורה, אובדן ריסים ובמקרים חמורים הדלקת עלולה לפגוע בקרנית. הטיפול במקרה קל של הדלקת כולל ניקוי של העיניים עם מגבונים ייעודיים והנחת קומפרסים חמים לניקוז הדלקת מהבלוטות. במקרים חמורים יותר הטיפול כולל מריחת משחה אנטיביוטית על העין ולפעמים המטופל נדרש גם לבלוע כדורי אנטיביוטיקה למשך מספר שבועות.
דלקת בלחמית העין (Conjunctivitis)- זוהי דלקת נפוצה ומדבקת ביותר, הנוצרת כתוצאה מזיהום חיידקי, זיהום ויראלי או כתוצאה מתגובה אלרגית. הדלקת גורמת לגירוד וגירוי בעיניים, להפרשות שקופות מהעין ולדמעות. הדלקת אף עלולה לגרום לנפיחות בעפעפיים המקשה על פתיחת העין. הטיפול תלוי בגורם לדלקת: טיפול באמצעות טיפות או משחה אנטיביוטית לזיהום חיידקי, טיפול באמצעות טיפות המיועדות לאלרגיה במקרים של תגובה אלרגית לכימיקלים, עישון או גורמים אחרים. במקרה של זיהום ויראלי (שאינו ממקור של נגיף ההרפס), הדלקת חולפת מעצמה והטיפול שנועד להקל על התסמינים ולמנוע את התדרדרות המצב כולל טיפות עם סטרואידים ומתן אנטיביוטיקה.
שעורה בעין לא מסכנת את הראייה, ובמרבית המקרים ניתן לטפל בה לבד בלי לראות רופא. המקרים בהם יש לפנות באופן מידיי לטיפולו של רופא עיניים הם: כאשר השעורה אינה מחלימה כעבור שבוע עד שבועיים, כאשר העפעף נפוח מאוד, כאשר ישנה החמרה בכאב, במקרים של התפשטות השעורה סביב העין, במצבים של טשטוש ראייה וכאשר השעורה חוזרת לעתים תכופות. רופא העיניים מאבחן האם אכן מדובר בשעורה או בבעיה רפואית אחרת ומתאים את הטיפול למקור הבעיה.
מיד נסקור מספר התערבויות שאינן תרופתיות אלא טבעיות לטיפול בשעורה בעין, אבל לפני כן נציין כי הטיפול שיציע הרופא יורכב לרוב מאנטיביוטיקה בצורת משחה שתהרוג את החיידקים, וסביר להניח שגם יומלץ לכם על קומפרסים של מים חמים מספר פעמים ביום או תה שחור לעין. בכך נעסוק מיד. בנוסף, הרופא ינחה אתכם להימנע מנגיעות מיותרות בעיניים ואם כבר נוגעים יש לוודא שהידיים שטופות ונקיות.
כפי שאמרנו, הטיפול התרופתי יכלול לרוב משחה אנטיביוטית ובמקרים חמורים יותר ייתכן ויידרשו כדורים של אנטיביוטיקה. מעבר לכך, כמעט בכל בית מכירים את תרופות הסבתא לשעורה בעין. בניגוד למה שאתם אולי חושבים על התרופות האלו, במקרה הזה יש כמה מהן שבאמת מועילות מאוד. יש להתחיל עם תרופות סבתא המחממות את האזור במטרה לרכך ולנקז את המוגלה מהבלוטה, לפני מריחת המשחה האנטיביוטית.
דוגמאות לתרופות סבתא:
קומפרס של מים חמים - מרכך את העור של העפעפיים ולכן יכול להוביל לפתיחה של בלוטות מייבומיאן שנסתמו, וזהו כזכור המקור לכל הבעיה. יש להניח על העין מגבת או גזה נקיה טבולים במים חמים אך לא חמים מדי, בידיים שטופות ונקיות. יש להשאיר את הקומפרס למשך כמה דקות על העין וליישם זאת כ-4 פעמים ביום, במשך מספר ימים.
מהמטבח לעין - תרופת סבתא כוללות מצרכים שונים מהמטבח ומה שטוב לקיבה טוב עם לעין!
תה שחור - מלבד מים חמים, יש המוסיפים לרטייה עוד כמה מרכיבים הידועים בהפחת כאבים, כמו לבנדר למשל ובהחלט נהוג להשתמש גם בתה שחור. הסיבה ליעילותו של התה השחור טמונה במרכיב שנקרא טאנין, הידוע ביכולתו להילחם בחיידקים ולנגוד דלקות. מאחר שהטאנין נמצא בכמויות די גדולות בתה שחור, הרי שהוא יכול להועיל בתור קומפרס על העין. העדיפות היא לקומפרסים חמים אבל ניתן גם להניח קומפרסים קרים. יחד עם זאת, אם משתמשים בקומפרס קר יש להשאיר אותו על העין לזמן ממושך יותר לעומת קומפרס חם - למשך עשרים דקות לפחות במקום למשך עשר דקות. להכנת הקומפרס, יש לטבול את התיון במים רותחים ולאחר הוצאתו צריך לתת לו להתקרר לטמפרטורה חמימה ונעימה ולהניח אותו על העין.
ביצה קשה וחמימה (אך לא חמה מדי!) בקליפתה - עוטפים אותה במגבת ומניחים על העפעף. אפשר להניח על העין גם פרוסת תפוח אדמה או מלפפון קר, להפחתת הדלקת והגירוי בעין.
בכל הקשור לתרופות סבתא יש לנקוט משנה זהירות. אמנם חלקן מגובות במחקרים והוכחו כיעילות אך ישנן גם תרופות סבתא שלא מגובות במחקרים ולכן יש להתייחס אליהן בזהירות רבה יותר. כך לדוגמה, יש המספרים על יעילות של ערבוב של אבקת כורכום או זרעי כוסברה, הידועים בתכונותיהם האנטי בקטריאליות, בתוך כוס מים רותחים. לאחר שהמים מתקררים טובלים בהם צמר גפן ומנקים את העפעף שלוש פעמים ביום. יש הממליצים על שימוש בלחם קר שמניחים על העין כרטייה להרגעה.
כמה כללים עליהם כדאי להקפיד כדי שלא לפגוע בהחלמה:
סיבוכים בעקבות שעורה הם נדירים ובדרך כלל אינם חמורים. הסיבוכים כוללים:
שעורה כלואה - במקרים בהם השעורה לא החלימה לחלוטין, עלולה להישאר בעפעף רקמה שומנית הדומה לציסטה ומצב זה נקרא שעורה כלואה (כלזיון - Chalazion). שעורה כלואה לא גורמת לכאבים (אלא אם נוצר בה זיהום) אך היא פוגעת באסתטיקה של הפנים ובמקרים נדירים היא עלולה לגרום לטשטוש ראיה, בשל הלחץ שהיא מפעילה על הקרנית.
הטיפול בכלזיון מתבצע על ידי הנחת קומפרסים חמים לפתיחת החסימה בבלוטה, עיסוי המקום ומריחת משחה אנטיביוטית המכילה סטרואידים. במידה וטיפולים אלו לא מועילים והעפעפיים נותרים מודלקים ונפוחים, מזריקים סטרואידים לתוך הבלוטה. במקרים בהם גם טיפולים אלו לא נושאים תוצאות והשעורה לא מחלימה תוך כשישה שבועות, הפתרון שנותר הוא להסיר אותה בניתוח.
הניתוח הקצר והפשוט מתבצע בהרדמה מקומית במבוגרים ובהרדמה כללית בילדים. התהליך כולל הרמה של העפעף וביצוע חתך קטנטן באורך כמה מילימטרים, במטרה להסיר את השעורה הכלואה. במידה ומדובר בשעורה פנימית, מבצעים את חתך בחלק הפנימי של העפעף ובמידה והשעורה חיצונית, מבצעים את החיתוך בעור העפעף. לאחר סיום הניתוח מורחים על העין משחה אנטיביוטית וחובשים אותה. למחרת מסירים את התחבושת ובמשך כמה שבועות מטפלים בעיניים באמצעות טיפות ומשחה. במרבית המקרים הניתוח פותר את הבעיה ובמקרים מועטים בלבד נדרש ניתוח חוזר. כדי למנוע את חזרת השעורה הכלואה, חשוב להקפיד על היגיינה באמצעות שטיפת העפעפיים עם מים וסבון וניקוי העפעפיים עם מגבונים ייעודיים.
זיהום - במקרים נדירים בהם השעורה מתפשטת לעבר הרקמות סביב העין היא עלולה לגרום לזיהום בארובת העין. במקרים אלו יש לפנות באופן מידיי לטיפול של רופא עיניים.
העיניים הן איבר רגיש וחשוב מאוד לא להזניח את הטיפול בהן. כאשר מופיעים תסמינים שאינם חולפים כמו נפיחות, גרד, כאב, אודם ודמעות, יש לפנות באופן דחוף לרופא עיניים לאבחון וטיפול בבעיה. במידה ומדובר בשעורה, יש לשלב את התרופות הביתיות המומלצות כמו קומפרסים ותה שחור, בשילוב עם משחה אנטיביוטית (במידה והרופא הורה על כך). במהלך הטיפול חשוב לעקוב אחר החלמת השעורה ובמקרים בהם היא לא חולפת ואף מחמירה, יש לחזור לרופא העיניים להמשך הנחיות וטיפול על מנת למנוע סיבוכים מיותרים.
"שאל את הרופא" מעניק לכם את האפשרות להתייעץ עם מיטב המומחים בתחום רפואת העיניים והאופטומטריה. כל שיהיה עליכם לעשות הוא להיכנס לפורום הרלוונטי עבורכם, להשאיר את השאלה שלכם ולקבל את המענה המקצועי במהירות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי כלל תשובות הרופאים באתר אינן מהוות תחליף לחוות דעתו המקצועית של הרופא המטפל שלכם אשר ביצע בדיקה גופנית ובדיקות דם ושתן במידת הצורך.