על מנת לקבל מידע עדכני בנושא פנינו אל ד"ר אלוירה גור לאוטמן, מומחית לרפואת עיניים בעלת התמחות משנה במחלות רשתית. ד"ר לאוטמן הינה רופאה בכירה במחלקת עיניים של בי"ח כרמל, ובעלת קליניקה פרטית ב- "מעין" מרכז רפואי מתקדם לניתוחי עיניים בחיפה. כמו כן, לד"ר לאוטמן שלוש מרפאות עצמאיות במסגרת קופ"ח מכבי, ומרפאה נוספת במסגרת קופ"ח מאוחדת, כולן שוכנות באזור הקריות והצפון. ד"ר לאוטמן מנהלת את פורום מחלות וטיפולי רשתית בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
בוודאי. הרשתית היא רקמת דקיקה המרפדת את חלקו הפנימי של גלגל העין. עובייה של הרשתית פחות משליש מילימטר והיא בנויה שכבות של תאי עצב, בסידור שכבות מדויק המתחברות יחד ליצירת עצב הראיה, המוביל את המידע על הדברים שאותם אנו רואים אל המוח.
לתרופות הניטלות דרך הפה או דרך הווריד יש גישה מוגבלת אל חלל העין או לרשתית. לעיתים מתפתחות מחלות רשתית שונות הדורשות טיפול תרופתי על מנת לשמר או להציל את הראיה. הזרקות תוך עיניות נועדו לפתור את בעיית הגעת התרופה למקום המחלה (רשתית), על ידי הבאת התרופה קרוב ככל הניתן אל מקום המחלה.
המחלות הנפוצות ביותר אשר מטופלות בהזרקות תוך-עיניות הן מחלות רשתית ניווניות שונות, או מחלות הקשורות להפרעות בזרימה בכלי הדם, כדוגמת סכרת, או חסימות כלי דם וורידיים.
קיימים מספר סוגים של מחלות ניוון רשתית, כאשר המרכזית והנפוצה שבהן היא ניוון מקולרי גילי (נמ"ג), Age related Macular Degeneration (AMD). מחלה זו נוטה להופיע אחרי גיל 50 ותפוצתה עולה עם הגיל. היא נוטה להופיע במרבית המקרים במרכז חדות הראיה של הרשתית (=המקולה).
ל- AMD יש שתי צורות הופעה כלליות: AMD יבש ו- AMD רטוב (WET AMD). ניוון רשתית יבש מתבטא במשקעים צהבהבים ברשתית המרכזית, הידקקות הדרגתית של שכבות הרשתית וירידה הדרגתית בראיה, הנמשכת לרוב לאורך שנים. לצורה זו של ניוון רשתית אין תרופה מוכחת, למרות שכיום מתקיימים מחקרים שונים במטרה למצוא תרופה יעילה למחלה זו.
לעומת זאת, ניוון רשתית רטוב (WET AMD) היא מחלה בה נוצרים כלי דם חדשים הפורצים דרך שכבות הרשתית, אשר מהם "זולגים" נוזל, דם וחומרים נוספים אל הרשתית, אשר גורמים להרס המבנה השכבתי המסודר. מחלה זו סוערת והתקדמותה מהירה יותר לעומת הניוון היבש, ובסופה עלולה להיווצר צלקת במרכז חדות הראיה אשר גורמת לפגיעה קשה בראיה המרכזית, ולהיווצרות כתם מרכזי מול שדה הראיה.
הטיפול בהזרקות תוך-עיניות של חומרים שונים נועד להפסיק את שגשוג כלי הדם הבלתי-תקינים ולאפשר את ספיגת הנוזלים והדימום מהרשתית. מטרת ההזרקות היא לייצב את מצב הראיה, אך לעיתים, ובמיוחד כאשר ניתנות באופן מידי עם אבחון המחלה, הן יכולות לאפשר שיקום של מבנה הרשתית והטבה משמעותית בראיה.
הזרקה לתוך חלל הזגוגית מתבצעת דרך לובן העין. ההזרקה אינה כואבת מאחר ולפניה מבוצעת הרדמה מקומית של העין בטיפות מאלחשות. לאחר מכן מבוצע חיטוי של פני שטח העין ביוד למניעת זיהומים. ההזרקה מבוצעת במחט דקיקה, העין לא נחבשת לאחר מכן, ולמעשה ניתן לחזור לפעילות מלאה מיד לאחר פעולת ההזרקה.
חומרים להזרקות תוך-עיניות מתחלקים לשני סוגים עיקריים: נוגדי צמיחת כלי-דם, ותרופות על בסיס סטרואידים. חומרים נוגדי צמיחת כלי דם משמשים לטיפול במגוון מחלות עיניות. החומר מתפרק בתוך הגוף במהירות, תוך שבועות בודדים, ולכן כל עוד המחלה קיימת נדרשת הזרקה חוזרת מדי חודש. קיימים 3 חומרים בקבוצה זו המאושרים לשימוש בארץ: אווסטין (טיפול קו ראשון, קיים בסל הבריאות), וכן לוסנטיס ואילייה (חומרים המשמשים כקו שני, קיימים בסל כקו שני להתוויית סכרת, או דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים בהשתתפות עצמית של כ- 300 ?). קיימים חומרים נוספים הנמצאים בשלבי מחקר שונים אך כרגע אינם מאושרים לשימוש מסחרי.
תרופות על בסיס סטרואידלי ניתנות להזרקה כתמיסה או כשתל המתפרק לאט תוך מספר חודשים, ומשמשות לרוב לטיפול בבצקת של מרכז חדות הראיה, המופיעה לעיתים כהתבטאות של פגיעה עינית במחלת הסכרת.
חומרים שונים מתאימים להתוויות שונות. רופא הרשתית הוא המבצע את ההחלטה לגבי החומר בו כדאי להתחיל את הטיפול, וכן לגבי הצורך ותזמון החלפת התרופה הניתנת בזריקה.
אין התוויות נגד לקבלת הזרקות תוך עיניות. ניתן לתת טיפול בהזרקות תוך עיניות לכל אדם ובכל מצב עיני, גם לפני או אחרי ניתוחי עיניים. לפני מתן טיפול בהזרקות תוך-עיניות מבוצעת בדיקת עיניים מקיפה ומלאה. במקביל, לרוב מבוצעת גם סריקת OCT, המאפשרת בחינת המבנה השכבתי של הרשתית ומעקב אחר השינויים המתרחשים בעקבות ההזרקות. לעיתים יש גם צורך בביצוע בדיקות המדגימות את זרימת הדם בכלי הדם העדינים שברשתית ובשכבות שמתחתיה.
כפי שאמרתי, ההזרקה עצמה אינה כואבת בשל אלחוש מקומית של העין בטיפות, העין אינה נחבשת לאחר ההזרקה ואפשר לחזור מייד לפעילות מלאה. יחד עם זאת, לאחר ההזרקה יכולים להרגיש אי-נוחות, העין יכולה להיות אדומה מעט, ולעיתים אף מופיע שטף דם תחת הלחמית שגורם לעין להיראות אדומה באופן חריג. כל התופעות האלו אינן מסוכנות וחולפות תוך שעות עד ימים.
תופעות לוואי כתוצאה מהזרקה תוך-עינית הן נדירות. קיימים דיווחים על תופעות כגון עליית לחץ דם חריגה, ואף היתכנות התרחשות של אירוע מוחי בעקבות הזרקה תוך עינית. עם זאת, יש לציין כי כמות התרופה הנספגת לזרם הדם היא מזערית, ומכאן ההסתברות להתרחשות תופעות לוואי היא מינימלית, לעומת הסיכוי לשיפור במצב העין בעקבות ההזרקות.
סיכוני הזרקות תוך-עיניות דומים לסיכוני התערבות ניתוחית אחרת בעין, והם נדירים מאוד: חדירת זיהום לעין הוא הסכנה המשמעותית ביותר, ובהתרחשותו עלולה להתרחש פגיעה בלתי הפיכה בעין. ההסתברות להתרחשות זיהום כזה נמוכה ביותר. סיכונים נוספים כגון פגיעה באחד ממבני העין בגלל פעולת ההזרקה עצמה, נדירים אף יותר.
רופא עיניים בעל התמחות ברשתית מבצע את האבחון, ההחלטה והטיפול במחלות הרשתית השונות בהזרקות תוך-עיניות.
ד"ר אלוירה גור לאוטמן הינה מומחית ברפואת עיניים עם התמחות משנה במחלות רשתית, המשמשת כרופאה בכירה במחלקת העיניים של בית חולים כרמל, בעלת קליניקה פרטית במרכז הרפואי המתקדם לניתוחי עיניים "מעין". שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר לאוטמן דרך פורום מחלות טיפולי רשתית.