יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, פרופסור יוחאי אדיר, אמר כי הכנס שנערך בחיפה הציג תמונה עדכנית במספר תחומים הקשורים לרפואה של הריאות. פרופסור אדיר גם משמש בתור מנהל המכון לריאות במרכז הרפואי כרמל, ובתור מנהל המכון למנעה של מחלות ריאות בקופ"ח כללית מחוז חיפה. הוא סיפר כי לצערו התחום של רפואת הריאה אינה נמצא בקדמת הבמה בארצנו ואינו מקבל מספיר תהודה. תקוותו היא שבעזרת הכנס, אליו הגיעו גם מומחים בעלי שם ממדינות אחרות, הוגברה המודעות לתחום חשוב זה. כיום פועלים בישראל רק כמאה וחמישים רופאי ריאה והמחסור הגדול ניכר במיוחד באזורי הפריפריה. כל העוסקים בתחום שואפים לכך שבעתיד תהיה עלייה ניכרת בכמות הרופאים ושהדבר ישפיע ישירות גם על המטופלים.
פרופסור אדיר הסביר ששמונה עד עשרה אחוזים מקרב בישראלים לוקים באסתמה. לדבריו, ישנם שני תחומים עיקריים שחשוב להתמקד בהם ברפואת ריאה בשנים הקרובות. הראשון הוא מחלות של דרכי האוויר, כלומר מחלת האסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית הידועה גם בשם COPD. מחלת ריאות חסימתית כרונית נגרמת במיוחד על ידי עישון וכן על ידי חשיפה תעסוקתית וזיהום אוויר. בדרך כלל מי שלוקה במחלה זו סובל גם מתחלואה אחרת כדוגמת סוכרת ואי ספיקת לב. כיום ידוע שבעוד שנתיים COPD תהיה המחלה השלישית בעולם מבחינת שיעורי התמותה, כאשר שמונה אחוזים מקרב האנשים מעל גיל ארבעים לוקים בה כבר עכשיו.
את המחלה מאבחנים על ידי בדיקה פשוטה לתפקודי נשימה בשם ספירומטריה. קבוצת הסיכון המרכזית היא מעשנים כבדים אחרי גיל ארבעים או אנשים שעישנו במשך שנים ארוכות. האבחון המוקדם בהחלט עשוי להציל חיים ומומלץ לכל מי שמעל גיל ארבעים, מעשן באופן תכוף ויש לו שיעול עם ליחה או קשיי נשימה, לבצע את בדיקת הספירומטריה. לדברי פרופסור אדיר, הבעיה עם הספירומטריה היא שיש נגישות נמוכה אליה, למרות שהבדיקה מצויה בסל הבריאות. בישראל יש מספר מצומצם של מוקדים והמומחים בתחום סבורים שהבדיקה אינה נגישה מספיק לקהילה. לכן אנשים רבים אינם מאובחנים כלל, במיוחד בקרב אוכלוסיות ממעמדות סוציו אקונומיים נמוכים ובאזורי הפריפריה.
לגבי האסתמה אומר פרופסור אדיר, שהיא מופיע בדרגות שונות של חומרה אצל כשמונה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה, ורוב החולים נהנים משגרת חיים מלאה תוך שימוש במשאף. יחד עם זאת, חמישה אחוזים מהם סובלים מאסתמה קשה הכרוכה במתן סטרואידים סיסטמיים ובאשפוזים חוזרים. למרות שבעיני הציבור מצטיירת האסתמה בתור מחלה קלה, בכל שנה יש אנשים שמתים ממנים בגלל החמרה חריפה. לאחרונה נכנסו לשוק תרופות ביולוגיות חדשות המיודעות לאנשים שלוקים באסתמה קשה, ועונים לפרמטרים של תת קבוצה מסוימת.
לפי נתונים עדכניים של האגודה למלחמה בסרטן, כשלושת אלפי חולים חדשים בסרטן ריאות מתגלים בכל שנה בישראל. לפי ההערכה, כאלף ותשע מאות אנשים נפטרים מהמחלה בכל שנה, מתוכם כתשעים אחוזים עישנו בעבר או מעשנים בהווה. בנוסף, יש סבירות גבוהה יותר להתפתחות של סרטן ריאות אצל אנשים שהחלו לעשן בגילאים צעירים.
פרופסור אדיר מדגיש כי שיעור התמותה מסרטן הריאות יותר גבוה משל סרטן השד, המעי הגס, הפרוסטטה והלבלב ביחד. לדבריו, ראוי לזכור שאצל לא מעט חולים הסרטן מתגלה רק בשלבים מתקדמים, דבר המקטין את הסיכויים להחלמה. על כן, המפתח להחלמה הוא אבחון מוקדם. לאחרונה נמצא במחקרים שבדיקת CT חזה תוך שימוש בקרינה נמוכה מסייעת לאיתור מוקדם של המחלה ומפחיתה באופן משמעות את שיעורי התמותה. במדינות אירופאיות ובארה"ב ישנה הוראה לביצוע בדיקה זו לקבוצות סיכון, עליהן נמנים אנשים שעישנו לתקופות ארוכות בגילאי חמישים וחמש עד שבעים וארבע, וגם מעשנים כבדים. ממצאים מארה"ב מראים שהבדיקה הצילה כ – 12 עד 15 אלף אנשים בשנה. ואולם, בישראל הבדיקה אינה מצויה בסל הבריאות וצריך לעשות הכל כדי שהיא תיכלל בסל.
ישנה קבוצה של מחלות המתבטאות בהצטלקות של רקמות הריאות. לגביהן מרחיב פרופסור אדיר, ואומר שהמוכרת ביותר לציבור מקרב מחלות אלו הינן פיברוזיס ריאתי ללא סיבה ידועה. מדובר במחלה יחסית נדירה אשר בה לוקים כשלושים איש מתוך מיליון. עד לפני מספר שנים מי שאובחן כלוקה בה חי בממוצע כשלוש עד ארבע שנים. אמנם פותחו לה לאחרונה תרופות חדשות נוגדות התקדמות, אך בישראל הן מצויות בסל הבריאות רק למי שמוגדר כחולה בדרגה קשה או בינונית. לדברי פרופסור אדיר, צריך לפעול ביחד כדי לשנות את המצב.
פרופסור אדיר מציין שישנה השפה משמעותית על איכות החיים של חולים המקפידים על תוכנית לשיקום הריאות. מדובר בתוכנית רב זרועית הכוללת בין היתר פעילות גופנית עם מעקב צמוד. מלבד ההיבט הבריאותי, לתוכנית יש גם השפעות כלכליות שכן אם יאמצו אותה ניתן לחסוך למערך הבריאות בארץ ימי אשפוז יקרים. כיום הטיפול מאושר רק לאנשים שלוקים ב- COPD עם הפרעה חסימתית קשה. פרופסור אדיר אומר שלדעת המומחים, קופות החולים ומשרד הבריאות חייבים להתגייס ולהפעיל בכל ישראל מכוני שיקום. התמונה כיום היא שמחיפה וצפונה פועלים שני מכונים בלבד (בקופ"ח כללית וברמב"ם), והמשמעות היא נגישות נמוכה מאוד לשיקום עבור יותר משני מיליון אנשים. אותה התמונה קיימת גם בדרום ישראל, והמומחים מקווים שבשנים הבאות ייפתחו מכונים נוספים.