למרבה הצער, נשים רבות אינן מודעות לסיכון הגבוה של מחלות לב, אשר עלולות להוביל להתקפי לב, לאי ספיקה, לשבץ ואף למוות. הסיבות למודעות הנמוכה נעוצות ככל הנראה בשיוכן ההיסטורי של מחלות הלב למגדר הגברי, להבדלים בסימפטומים המוכרים ואף לידע הרפואי הקיים. יחד עם זאת, חוסר המודעות אינה מעלימה את הבעיה אלא להיפך – מגדילה את שיעור הנשים הסובלות ממחלות לב ואף את שיעור התמותה. למעשה, ממצאים מעידים כי 50% מכלל הנשים בישראל יסבלו לאורך חייהן ממחלת לב, וזאת לעומת כ- 13% שיפתחו סרטן השד שנחשב למדאיג יותר. יתרה מכך, מחלות הקשורות בלב ובעורקיו עומדות בראש רשימת גורמי התמותה של נשים בעולם כולו.
נשים וגברים חולקים אמנם קווי דמיון אנטומיים רבים אך גם הבדלים מהותיים, המתבטאים בין היתר בנטיות, בגורמים ובתסמינים הקשורים למחלות לב. לכאורה נראה כי ההבדלים המגדריים הינם עניין מובן מאיליו, אך למעשה לאורך שנים רבות לא נעשתה הבדלה מספקת, ונשים זכו לאותם הטיפולים והאבחונים שיועדו לגברים מבלי שהתאימו במדויק למצבן. בהמשך לכך, גם בימינו הסיבות והגורמים למחלות לב בקרב נשים אינם מובנים כל צרכם, ועוד צפויה דרך ארוכה עד לפיתוח תרופות ייעודיות לנשים. יחד עם זאת, למומחים בתחום ברור כיום שקיימים הבדלים מהותיים במחלות הלב ועורקיו בין המגדרים. להלן מספר דוגמאות:
כאמור, התקפי לב נמנים על התוצאות המסוכנות ביותר של מחלות כליליות ולב, כאשר לחדרי המיון בישראל מגיעות מדי שנה כ- 35,000 נשים שלקו בהתקף. אחד מגורמי הסיכון העיקריים הינו גילה של האישה, הן בשל השינויים ברמות ה- LDL שתוארו לעיל, והן בשל שינויים הורמונאליים המתבטאים בירידה ברמות האסטרוגן. הורמון זה משחק תפקיד חשוב בהגנה על הלב ומערכותיו, כך שנשים בגיל צעיר מצויות בסיכון נמוך יחסית לגברים ללקות בהתקפי לב. ואולם, החל מהעשור השישי הנתונים הולכים ומשתווים עד שהנשים "עוקפות" את הגברים במידת הסיכון. בנוסף לכך, קיימים מספר גורמים המעלים את שיעור התחלואה והתמותה בקרב נשים, כמו עישון, יתר לחץ דם וסוכרת, חוסר מודעות, ואף ידע חסר בכל הקשור לאבחון וטיפול מצד אנשי הרפואה. לכן, קיימת חשיבות מרובה להקפדה על אורחות חיים בריאות, וכמובן להגעה מיידית לחדר המיון כאשר מופיעים סימנים מוקדמים.
החדשות הטובות הן שקיימות לא מעט פעולות שניתן לנקוט על מנת להפחית את הסיכונים לפיתוח מחלות לב בקרב נשים, ומדובר בהקטנה משמעותית של יותר מ- 50% בתחלואה:
מלבד כל האמור לעיל, יש להגיע לבדיקות רפואיות בסיסיות בכל שנתיים-שלוש, ולאחר גיל 45 בכל שנה. כאמור, במידה שהאישה נמנית על אחת מקבוצות הסיכון יש להגיע לבדיקות באופן תכוף יותר