כדי לקבל מידע על צניחת רחם והטיפולים המוצעים פנינו אל ד"ר אריאל אהרוני, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, מנהל יחידת אורו-גינקולוגיה ושיקום רצפת האגן במרכז הרפואי לניאדו, נתניה. במהלך 30 השנים האחרונות שימש ד"ר אהרוני במספר תפקידים בבתי החולים לניאדו ובני ציון (חיפה), לרבות כאחראי על תחום הניתוחים הלפרוסקופים. בנוסף לעבודתו במרכז הרפואי לניאדו מקבל ד"ר אהרוני מטופלות גם בקליניקות פרטיות בחדרה ובחיפה, ומבצע ניתוחים בלניאדו ובבי"ח אלישע שבחיפה. כמו כן, ד"ר אהרוני מנהל את פורום גינקולוגיה ניתוחית בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.
צניחת רחם מתרחשת כאשר קיימת חולשה של רצועות האגן ורצפת האגן. חולשה כזאת לעיתים קרובות קשורה ללידות, ובעיקר ללידה של תינוק גדול או לידת מכשור (מלקחיים או ואקום). הנזק בלידה עלול להיות ישיר לרצועות האגן ולשרירים של רצפת האגן, אך יתכן גם נזק עקיף, כגון לעצבים וכלי-הדם של האגן, שבהמשך גורמים לדלדול השרירים והרצועות במקום. אם הנזק בעת הלידה אינו גדול, אין התבטאות מיידית של הצניחה, אלא כעבור מספר שנים כאשר מצטרפות סיבות נוספות לחולשת הרצועות ורצפת האגן. הסיבות הנפוצות הן: ירידה ברמת ההורמון הנשי אסטרוגן עם ההתקרבות לגיל המעבר, השמנה, שיעול כרוני, הרמת משאות ועצירות כרונית.
התסמין העיקרי הינו בליטה היוצאת מתוך הנרתיק, שיכולה לכלול גם את דפנות הנרתיק וגם את צוואר הרחם, או את כל הרחם בהתאם לחומרת הצניחה. לרוב, ישנה הפרעה בהליכה ובישיבה. כאשר הדופן הקדמית של הנרתיק מעורבת, עלול להופיע קושי במתן שתן או דליפת שתן לא רצונית, כי דופן זו היא גם דופן שלפוחית השתן. כאשר דופן אחורית מעורבת, כלומר דופן הרקטום או החלחולת, תתכן עצירות. לעיתים קיימות הפרעות במגע מיני הכוללות תחושת רפיון או כאב תוך כדי יחסי המין.
אכן, במקרים הקלים לרוב אין צורך בניתוח וכדאי להיעזר בתרגילי קגל, המפעילים את שרירי רצפת האגן ומחזקים אותם. רצוי להשתמש בתכשיר אסטרוגני מקומי לנרתיק במקרים שהאישה עברה את גיל המעבר, כי תכשיר כזה עשוי לשפר את זרימת הדם לרירית הנרתיק ולהאט את קצב התקדמות הצניחה. כאשר הצניחה היא משמעותית, כלומר מפריעה, הטיפול הוא לרוב ניתוחי, אך ניתן גם להשתמש בהתקן נרתיקי (פסרי) המוכנס לנרתיק ומרים את הרחם. אולם, התקן כזה עלול לגרום לדלקות קשות בנרתיק ועל כן עדיף בדרך כלל לנתח.
ההחלטה על טיפול היא לפי מידת ההפרעה. בדרך כלל כאשר הצניחה גדולה, גם ההפרעה גדולה, ואז רוב הנשים מעדיפות להיפטר מהגוש שבין הרגליים. בכל מקרה, היות ומדובר בניתוח לאיכות חיים ולא להצלת חיים, הרי שהאישה היא שקובעת מתי היא זקוקה לניתוח, ולא הרופא.
הניתוח הנפוץ לטיפול בצניחת רחם הינו כריתה, והוא רלבנטי רק במקרים שהאישה סיימה את תכנית הילודה שלה. בניתוח זה מבוצעת כריתה של הרחם בגישה נרתיקית, ואז מקצרים את הרצועות שמחזיקות את הרחם ומחברים לנרתיק, כך שהנרתיק חוזר למקומו הטבעי בעומק האגן. במקביל מחזירים את השלפוחית או הרקטום למקומם הטבעי. ניתוח כזה בדרך כלל מקצר במידת מה את אורך הנרתיק, פעולה שלעיתים עלולה לגרום להפרעות ביחסי המין. הניתוח הזה יחסית נפוץ, מפני שהוא נעשה כולו בגישה וגינלית ללא פתיחת בטן, ועל כן ההתאוששות ממנו מהירה. כמובן, הוא אינו מתאים לנשים צעירות שמעוניינות בפוריות, אך גם אינו מתאים לנשים שמסיבות שונות אחרות, אינן מעוניינות לכרות את הרחם.
במקרים נדירים, אצל נשים מבוגרות מאוד, עם מחלות רקע העלולות לסכן אותן בניתוח כריתת רחם, ניתן לבצע ניתוח קל יותר של סגירת הנרתיק (נקרא קולפוקלייזיס או ניתוח ע"ש לה-פורט). לאחר ניתוח זה אין צניחה אך הנרתיק סגור ולא ניתן לקיים יחסי מין.
ניתוח אחר לטיפול בצניחה הינו הרמת הנרתיק וחיבורו אל עצם העצה (סקרום) באמצעות רשת מיוחדת. ניתוח זה יעיל יותר בשמירה על שלמות הנרתיק ועל תפקוד מיני תקין, ומאפשר טיפול בצניחת הנרתיק ללא כריתת רחם. בעבר ניתוח זה התאפשר רק על ידי פתיחת בטן, אך כיום ניתן לבצעו בלפרוסקופיה, כלומר תוך שימוש בטלסקופ דק, ללא פתיחת בטן. בלפרוסקופיה הנעשית תחת הרדמה כללית, מבצעים שלושה פתחים זעירים בדופן הבטן שדרכם מתבצע הניתוח. משך ההחלמה מהיר בהרבה וכמות הסיבוכים האפשרית קטנה בהרבה. חשוב לציין שניתוח לפרוסקופי כזה דורש מיומנות רבה מהמנתח, ולא כל מנתחי האגן מבצעים אותו.
ניתוח פחות מומלץ שעשוי גם הוא לשמר את הרחם, אך כרוך בכאבים הנמשכים מספר שבועות לאחר הניתוח, נקרא Sacrospinous Fixation. בניתוח זה, המבוצע בגישה וגינלית, מחברים את הנרתיק לרצועה באגן האחורי, וניתן לבצע אותו בהרדמה אזורית. קיימים גם ניתוחים המקצרים את הרצועה האחורית שמחזיקה את הרחם ועל ידי כך מרימים אותו אל תוך האגן. ניתוחים אלו פחות יעילים כי הם משתמשים ברצועות המקוריות של הרחם שכבר הוכחו כחלשות.
התאמת הפרוצדורה הניתוחית נעשית בעיקר על פי חומרת הצניחה ורצון האישה. כמובן שאם האישה אינה מעוניינת בכריתת הרחם, או שהיא בגיל בו נדרשת שמירה על הפוריות, יש מקום לבצע את אחת הפרוצדורות המשמרות רחם.
אחוזי ההצלחה של הניתוחים במניעת חזרה של צניחת הנרתיק או הרחם, הם בדרך כלל גבוהים. ההצלחות תלויות גם בסוג הניתוח שבוצע וגם בחוזק הרקמות המנותחות (הרקמות עלולות להיות חלשות כתלות בגיל, גנטיקה, ועוד). סיבוכים אינם נפוצים אך בחלק מהניתוחים, יותר בניתוחים הוגינלים, תתכן התפתחות של שלפוחית רגיזה או כאבים במגע מיני.
ד"ר אריאל אהרוני הינו מומחה למיילדות וגינקולוגיה, המשמש בתור מנהל יחידת אורו-גינקולוגיה ושיקום רצפת האגן בבי"ח לניאדו, נתניה. שאלות בנושאי הכתבה ובנושאים נוספים ניתן להפנות אל ד"ר אהרוני דרך פורום גינקולוגיה ניתוחית.