X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור רפואת משפחה וילדים
מזה שנים שבעיותיה של מערכת הבריאות מוכרות ואף זוכות לפרסום באמצעי התקשורת, אך שינוי אמיתי לא נראה באופק. למעשה, בכל הקשור למספר המיטות לנפש ולשיעורי התפוסה ישראל נמצאת בתחתית רשימת המדינות המערביות. על מנת לשמוע על הקשיים ממקור ראשון פנינו אל דמויות מפתח בבתי החולים וברפואת הקהילה, ושמענו מהם דעות נחרצות.
רופאי משפחה מספרים על מטופלים המבקשים במפורש להימנע מהגעה למיון, עקב התורים הארוכים ודחיית הטיפול. דבר זה נכון בעיקר בימי החורף, אך למעשה קיימת תפוסה גבוהה בכל ימות השנה. לפי ד"ר סלים חלבי, המשמש כמנהל המיון בבית חולים "כרמל", בעונת החורף הבקרים מתחילים במאה אחוזי תפוסה ובמהלך היום המחלקה מגיעה למאתיים אחוזים ויותר. ואולם, הצוות הרפואי בנוי להעניק טיפול במאה אחוזים וגם כך מדובר במשימה מורכבת. המשמעות היא לא רק עבודה מסביב לשעון אלא טיפול עם ציוד וצוות שהינם מוגבלים יחסים לצרכיו של החולה. לפי ד"ר חלבי, הבעיה מתחילה במחלקות בתי החולים שמצויות בתפוסה גבוהה מאוד, ולכן במקרים רבים אי אפשר להעביר אליהן חולים שפשוט "נתקעים" במיון. גם ד"ר אורן בן לולו, המשמש כאורתופד מומחה בבית חולים "העמק" מספר על תפוסה בלתי אפשרית. לדבריו, בכל יום מגיעים למיון בערך מאה ושמונים חולים שמולם עובד רופא אחד במשמרת. על מנת לסבר את האוזן, אורתופד העובד בקופת חולים רואה חמישה מטופלים בשעה בממוצע לעומת שמונה בבית החולים, ועוד מדובר בבעיות מורכבות ודחופות בהרבה. התוצאה העגומה היא שבחדרי המיון נוצרת צפיפות עצומה, אשר יש בה כדי לסכן את בריאותם של החולים.
כאמור, לפי ד"ר חלבי העומס במיון קשור במחלקות האשפוז, בהן קיים מחסור מהותי במיטות, ציוד ואנשי צוות. ד"ר מוטי ברדיצ'ב, המשמש כמנהל אגף מיילדות בבית חולים "כרמל", מסביר לנו שהמחלקה מצויה בתפוסה גבוהה מאוד כל השנה. על כן, ישנן יולדות שנאלצות להמתין שעות ארוכות לקבלת בדיקות. אגב, הדבר נכון לגבי כלל המחלקות של בית החולים, כאשר הבעיה מחמירה עוד יותר בחורף. לדבריו של ד"ר ראובן קידר, המשמש כסגן מנהל רפואי של מחלקת נשים ויולדות באותו מרכז רפואי, לוקח זמן רב משעה שמגיעה אישה לבית החולים ועד שהיא נפגשת עם רופא. למעשה, מספר המיטות אינו מספיק להכלת כלל היולדות, והמשמעות היא שיש צורך להעבירן למחלקות אחרות שאינן ייעודיות. גם ד"ר בן לולו מספר על מצב עגום במחלקות, כגון המחלקה האורתופדית שבהחלט מושפעת מימי החורף עקב נפילות ופגיעות של אנשים מבוגרים. לדבריו, המשמעות של יותר ממאה אחוזי תפוסה היא שישנם חולים השוהים במסדרון, כלומר פינות שונות בבתי החולים שבהם ניתן להציב מיטה. כך נוצרת תמונה מטרידה של חולים קשישים השוכבים בתנאים בלתי נאותים, שאף עלולים לסכן את בריאותם.
רופאי המשפחה הינם שותפים מלאים לשאיפה ולצורך להעניק שירות מיטבי למטופלים, וגם הם נתקלים בהתלבטות לפני הפניה למיון. ד"ר וליד מבריקי, המשמש כמומחה בכיר ברפואת משפחה בקופת חולים, מספר לנו שמטופלים רבים אפילו עוזבים את המיון מאחר שלהרגשתם הם אינם מקבלים טיפול הולם. החולים חוזרים לרפואת הקהילה וכך גובר העומס על רופאי הקופה. לדבריו, המצב בבתי החולים באמת קשה מאוד, ללא פרטיות, עם תורים ארוכים, דחיית טיפולים וביטול ניתוחים, למרות המאמצים העצומים שמשקיעים הרופאים. יחד עם זאת, העומסים אינם מהווים שיקול מרכזי בהחלטה על הפניה למיון, אלא אך ורק מצבו הרפואי של החולה.
הרופאים שעימם שוחחנו מסכימים כולם שמערכת הבריאות במדינת ישראל הגיעה למצב גרוע, ורובם גם מסכימים על הסיבות. לפי ד"ר מבריקי, לאורך השנים נתקעו רפורמות רבות, לא ניתנו תקציבים הולמים, המדיניות השתנתה תכופות, ומכאן קצרה הדרך למחסור בתקנים ובמיטות. ד"ר קידר מסכים עימו ומוסיף שמספר מיטות האשפוז נשאר קבוע למדי לאורך השנים, לעומת עלייה בגילאי המטופלים והגידול באוכלוסייה. לדעתו, מקבלי ההחלטות מתרשמים שהרופאים יעמדו בכל העומסים, ולמרות המאמצים הכבירים כבר קשה מאוד להעניק שירות מיטבי. לפי ד"ר ברדיצ'ב, באזור חיפה אכן היו דיבורים לאורך השנים על שדרוגים של מערך הבריאות, אך לא נראה כל שינוי מהותי. יתר על כן, קשה לראות מי ממקבלי ההחלטות מוכן להרים את הכפפה ולשאת באחריות.
הרופאים סיפרו לנו על אנשי צוות שעושים כמיטב יכולתם מול עומסים בלתי אפשריים, ומתמודדים עם שחיקה ותסכול לצד כעסים שמביעים המטופלים. לפי ד"ר ברדיצ'ב, רק שינו דרמטי כדוגמת הקמה של בתי חולים חדשים יוכל להציל את המערכת. הבעיה היא, שבכל חורף עם התגברות העומסים מתחילים לדבר בנושא, אך לבסוף אין אפילו תוכניות ממשיות שניתן ליישם. ד"ר קידר מוסיף שברור כי מערכת הבריאות נדרשת לתגבור וסיוע. אמנם הנהלת בית החולים מבצעת באופן תדיר תהליכי ייעול ובונה תוכניות לשיפור השירות, אך לדעתו קשה לראות פתרון אמיתי למצב בשנים הקרובות. את הדברים מסכם ד"ר מבריקי, שמביע פסימיות לגבי תמורות חיוביות לאחר שנים רבות של עבודה במערכת הציבוריות. לדבריו, גם רפואת הקהילה זקוקה לסיוע החל במכשירים ועד לתקנים, מה שיכול בהחלט גם להוריד את העומס מבתי החולים. ואולם, בימים אלו נראה שהעסק פשוט תקוע, ושהמצב הולך ומחמיר.
לדברי הרופאים, למרות המצב הקשה אין להימנע מהגעה לבתי החולים ולחדרי המיון, שם ממתינים להם צוותים רפואיים מיומנים. הדבר נכון במיוחד לגבי מקרים דחופים, ומעבר לכך חשוב להסתייע ברפואת הקהילה על מנת לקבל טיפול הולם במסגרת הקהילתית. לפי ד"ר חלבי, אנשי רפואה בכל הארץ מרימים קול זעקה אך בוודאי שאינם מרימים ידיים. כל רופא יודע שמדובר במקצוע מאתגר, מורכב וגם מאוד מספק, ולמרות הרגעים הפחות נעימים ממשיכים הצוותים בעבודתם המסורה.
כתבה זו הופקה בשיתוף עם אתר נענע 10.
ד"ר אורן בן לולו מנהל את פורום החלפת מפרק ברך וכן את פורום החלפת מפרק ירך בפורטל, ועונה בהם על שאלות הגולשים.
ד"ר וליד מבריקי מנהל את פורום רפואת משפחה וכן את פורום רפואת ילדים וטף בפורטל, ועונה בהם על שאלות הגולשים.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
