ממגוון הערכות של מומחים מתחומי עיסוק מגוונים עולה כי שכיחותה של מחלת הסוכרת אצל בגירים בכל ארצות תבל גדלה פי שניים בקירוב בעשורים האחרונים (בתקנון לגיל). בשנת 1980 נמנו עם חולי הסוכרת בכל רחבי העולם מעט יותר מ-4.5% מכלל אוכלוסיית העולם הבוגרת – רוצה לומר, 108 מיליון איש – ואילו בשנת 2014 היה שיעורם 8.5% מכלל אוכלוסיית העולם הבוגרת. בשנת 2017 כבר מנו חולי הסוכרת בכל העולם בערך 450 מיליון איש, ולפי הערכות שונות עשוי מספרם להגיע לבערך 578 מיליון אנשים (שהם צפויים להיות מעט יותר מעשירית מאוכלוסיית העולם הבגירה) בשנת 2030 ולהגיע לבערך 700 מיליון בני אדם (שהם כמעט 11% מכלל אוכלוסיית העולם הבוגרת) בשנת 2045. לפי הערכות אלו, בשנת 2019 היו בכל רחבי הגלובוס בערך 463 מיליון איש בני 20–79 שלקו במחלת הסוכרת – והינם בערך 9.3% מאוכלוסיית העולם בקבוצת הגיל הזאת – וכי כ-4.2 מיליון איש מתו עקב הסוכרת וסיבוכים שונים שלה.
מגמת הנסיקה הכלל-עולמית בהיקף התחלואה בסוכרת – מקורה בשיפור תוחלת החיים בכל רחבי תבל והגדלת שכיחותם של גורמי הסיכון המרכזיים לסוכרת בקרב כלל האנשים בכל מדינות העולם, לרבות פרקטיקות תזונה בלתי נאותות, משקל יתר ועודפי שומן, וכמובן פעילות גופנית בלתי מספקת ובאיכות בלתי ראויה. אף במדינת ישראל, בדומה לנעשה במדינות נוספות, מחלת הסוכרת נמנית עם התופעות הפתולוגיות השכיחות ביותר שהינן גם ממושכות ביותר וקשות ביותר לטיפול. יש בכך כדי ליצור מעמסה כבדה על כל ארגוני הבריאות במדינת ישראל, וכן על החולה עצמו, כמו גם על קרוביו.
בשנת 2014 נוסד מנגנון הרישום הלאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. הדבר נעשה בשיתופן של כל קופות החולים במדינת ישראל.
לעניין הרישום האמור, בגדר "חולה סוכרת" בא מבוטח בן שנתיים ומעלה שמתקיימים בו אחד או יותר מאלה:
יש לציין כי בדו"ח האמור אימצה קופת חולים אחת הגדרות הנבדלות מעט מאלו שצוינו לעיל:
לעניין סעיף א נקבעה תקופת בדיקה של 12 חודשים שקדמו לשנת הדיווח במקום 48 חודשים; לעניין סעיף ב נקבעה רמת גלוקוז מינימלית של 200 מ"ג ומעלה לדציליטר (במקום 126 מ"ג ומעלה לדציליטר), לא צוינו יותר משתי בדיקות נדרשות, לא צוין מרווח זמן מרבי בין הבדיקות ולא צוינה הגבלה כלשהי של התקופה שקדמה לשנת הדיווח; גם לעניין סעיף ג לא צוינה הגבלה כלשהי של התקופה שקדמה לשנת הדיווח לעניין המרשמים, אך נדרש שהתרופות כנגד סוכרת יימנו עם התרופות כנגד מחלת הסוכרת (קבוצת A10) שנקבעו לפי שיטת הסיווג הסקנדינבית ATC אשר אותה אימץ ארגון הבריאות העולמי, ובה מסווגת כל תרופה לפי האזור בגוף שבו היא משפיעה, לפי פעולת הריפוי ולפי הרכבה הכימי.
שכיחות הסוכרת ונתונים סוציו-דמוגרפיים
בשנים האחרונות נמצא כי אחוז חולי הסוכרת בישראל הינו יציב, וכי על פי רוב מחלת הסוכרת שכיחה בקרב זכרים יותר מאשר בקרב נקבות. לפי דו"ח הרישום הלאומי לסוכרת לשנת 2019, חולי הסוכרת במדינת ישראל הינם בערך 6.5% מכלל האוכלוסייה (מגיל 24 חודשים ואילך), ומספרם עומד על 550,310 נפשות. לפי ממצאי הדו"ח האמור, אחוז חולי הסוכרת יורד ככל שעולה המעמד הסוציו-אקונומי של האדם, וכי לאחר עלייה מתמדת בשיעורם של חולי הסוכרת בקבוצת הגיל 35–84 נמצא כי אחוז חולי הסוכרת יורד אחרי גיל 84. זאת ועוד, הפדרציה הבין-לאומית לסוכרת מצאה כי שיעור הסוכרת המתוקנן בקבוצת הגיל 20–79 במדינת ישראל (9.7%) עולה על השיעור המקביל הממוצע במדינות אירופה (6.3%).
בשנת 2019 עברו בערך 90% מן האנשים בגיל 25 ומעלה שלקו בסוכרת בדיקה אחת או יותר של המוגלובין מסוכרר, ואחת היא מה מינם או מעמדם הסוציו-אקונומי. (מצב דברים דומה השתקף גם בנתונים שנאספו בשנת 2017 ואף 2018; מכאן, שמדובר בשיעורי בדיקה יציבים במשך שלוש שנים.) בערך 77.5% מתוכם ערכו באותה שנה את חמש הבדיקות המצוינות להלן: המוגלובין מסוכרר, תפקודי כליות, נוכחות חלבון בשתן, כולסטרול מזיק וכולסטרול בריא. לעומת זאת, רק מעט יותר מחצי אחוז לא ערכו שום בדיקה מבין הבדיקות האמורות.
אחוז חולי הסוכרת שאצלם שיעור ההמוגלובין המסוכרר נמצא מאוזן היה גבוה יותר ככל שמשתפר המעמד הסוציו-אקונומי, וזאת בלא הבדל ניכר בין נשים ובין גברים. אחוז חולי הסוכרת המאוזנים כאמור גם נמצא גבוה יותר בקרב מי שאינו נוטל אינסולין. אחוז גבוה יותר של חולי סוכרת עם שיעור של המוגלובין מסוכרר שהיה מאוזן כאמור נמצא גם בהתחשב בתמונת המצב הכוללת בשנת 2019 לעומת השנים 2017–2018.
לפי ממצאי הדו"ח, שיעור חולי הסוכרת הבלתי מאוזנים שאצלם אחוז ההמוגלובין המסוכרר עולה על 9% בקבוצות הגיל המבוגרות ביותר (בני 85 ומעלה) הינו בערך שישית משיעורם של חולי הסוכרת הבלתי מאוזנים כאמור בקבוצות הגיל הצעירות ביותר (גיל שנתיים עד 17).
לפי הנתונים שנאספו בשנת 2019, 27% מבין חולי הסוכרת (הן אצל זכרים הן אצל נקבות, כל קבוצה – לפי עניינה) היו בעלי ערכים תקינים הן של הכולסטרול הבריא הן של הכולסטרול המזיק.
לפי הדו"ח, בשנת 2019 טופלו באמצעות אינסולין מעט יותר חולי סוכרת בהשוואה לשנים עברו (123,888 נפשות שהן 22.5% מכל חולי הסוכרת במדינת ישראל). עוד נמצא כי לפי נתוני הדו"ח, שכיחותו של הטיפול באמצעות אינסולין הינה גבוהה יותר הן בקרב חולי סוכרת שתקופת מחלתם עולה על עשור הן בקרב אנשי המעמד הסוציו-אקונומי הבינוני-נמוך או הנמוך.
נתון נוסף העולה מן הדו"ח הוא כי כמו בשנים 2017–2018, גם בשנת 2019 נמצא כי אחוז האנשים שלקו בסוכרת ומקבלים טיפול תרופתי כנגד לחץ דם גבוה גדל פי עשרה עם ההתקדמות בגיל (7% מתוך קבוצת הגיל 21–34 לעומת 70% מתוך קבוצת הגיל 75–84). כלומר, יש קורלציה חיובית בין העלייה בגיל ובין העלייה בשיעורי לחץ הדם. זאת ועוד, טיפול תרופתי כנגד לחץ דם גבוה הינו נפוץ יותר אצל חולי סוכרת שיש אצלם הפרשת חלבון מוגברת בשתן (מעל 300 מ"ג ביממה).