התסמונת הנפרוטית שנפוצה בקרב ילדים נמנית על הסוג המכונה מחלת שינוי זעיר, מכיוון שהיא כרוכה בשינויים מיקרוסקופיים במבנה הכליות. באופן כללי, תסמונת נפרוטית פוגעת בקרומי התא של הכליות, בדגש על המבנה שלהם ומטעניהם החשמליים. קרומים אלו מהווים מחסום בין נימי הדם שבכליות לבין נוזל השתן, ולכן הפגיעה גורמת לחדירת חלבון אל השתן, מה שמפחית את כמות החלבון האחראי על שמירת נפחו של הדם. עקב כך יוצאים נוזלים מתוך כלי הדם, וגורמים להופעת בצקות בכל חלקי הגוף ובעיקר ברגליים, בבטן, באברי המין ובעפעפיים. בנוסף, תופעות אלו מחלישות את המערכת החיסונית של הילד, ומפחיתות את ייצורם של נוגדנים מסוימים.
תסמונות נפרוטית בילדים עשויה להתבטא בתסמינים שונים ורבים. לרוב תהיה עלייה משמעותית במשקל הילד, והופעת נפיחויות מסביב לעיניים לאחר הקימה משנת הלילה. כמו כן, התסמונת עשויה להתבטא בירידה בכמות מתן שתן, בנפיחות באזור הבטן ובחלק התחתון של הרגליים, בחוסר תיאבון, בעלייה בלחץ הדם ובעייפות.
אבחון תסמונת נפרוטית כולל תשאול של הילד ושל ההורים, לצד בדיקות גופניות ורפואיות נוספות:
איבוד החלבונים בגופו של ילד מחליש את המערכת החיסונית שלו ואת ייצורם של נוגדנים, מה שמעלה את הסיכון לזיהומים. כמו כן, ייתכנו מצבים נדירים בהם נוצרים קרישים במערכת כלי הדם.
הטיפול בתסמונת נפרוטית ילדים מתבסס בעיקר על סטרואידים. יחד עם זאת, במקרים של מיעוט שתן או בצקות קשות ייתכן שימוש בתרופות נוספות או מתן עירויי חלבון. כמו כן, במידה שהילד אינו מגיב טוב לטיפול סטרואידים ייעשה שימוש בתרופות אחרות. מעבר לכך, הטיפול כרוך במעקב ובדיקות שתן תקופתיות, בבדיקת משקל יומית ובדיאטה מיוחדת דלה במלח.
כאמור, טיפול בתסמונת נפרוטית מבוסס בעיקר על תרופות סטרואידיות, המסייעות בהתמודדות עם זיהומים ומפחיתות את הבצקות. הטיפול ניתן במינונים גבוהים, שקטנים בהדרגה במהלך תקופה בת מספר חודשים עד לסיום. יש לציין כי כל טיפול מותאם באופן ספציפי לילד, וכרוך במעקב רפואי רציף אחר מצבו הבריאותי ורמת הפרשות החלבון בשתן. יחד עם זאת, המעקב אחר הפרשות בשתן אפשרי בימינו באמצעות ערכת סטיק ביתית, המסופקת לאחר הדרכה של רופא או אחות.
באופן כללי הטיפול בעזרת סטרואידים הינו מוכר ובטוח. מאידך, לאחר תקופות צריכה ממושכות ייתכנו מספר תופעות ללוואי. בדרך כלל מדובר בתופעות זמניות אך הן דורשות דיווח, בדיקה וטיפול הולם:
תסמונת נפרוטית של ילדים משתנה במשכה ממטופל למטופל, ולא ניתן לחזות את התקדמותה מראש. לעיתים רחוקות מדובר בתופעה חד פעמית, אך מעבר לכך היא עשויה לארוך מספר חודשים ואף שנים. במהלך תקופה מסוימת נראה כי המחלה דועכת, ולאחר מכן היא חוזרת שוב ודורשת טיפולי סטרואידים חוזרים, שלרוב מתקצרים בכל פעם. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי אחוזי ההחלמה מתסמונת נפרוטית ילדים הינם גבוהים מאוד, גם כאשר מדובר במחלה שנפרסת על פני תקופה ממושכת עם התפרצויות חוזרות ונשנות. במרבית המקרים תפקודה של הכליה לא נפגע, לא נוצרת אי ספיקה, והילדים יכולים לחזור ולקיים אורח חיים נורמטיבי.