אובדן שליטה על שלפוחית השתן גורמת מבחינה פיזיולוגית לדליפה בלתי רצונית של שתן. הדליפה עלולה להופיע במצבים שונים ובדרגות חומרה שונות, מה גם שהיא קיימת אצל גברים ונשים בכל הגילאים ובעיקר אחרי גיל 55. ברוב המקרים ניתן להתמודד עם דליפת שתן באמצעות שינויים באורח החיים ובתזונה, אבל קודם צריך לדעת מה גורם לה.
אנשי מקצוע מבחינים בין גורמים קבועים וזמניים לבריחת שתן. בהקשר הזה, הגורם העיקרי הוא כאמור גיל מבוגר, שכרוך מטבע הדברים בהיחלשות של רקמות תומכות, שרירים ורקמת חיבור. לפיכך, אם לא מטפלים מוקדם בבריחת שתן, התופעה עלולה להחמיר ולגרום נזקים בלתי הפיכים לאיכות החיים.
לשם השוואה, עוד גורמים קבועים לדליפת שתן הם חדילת הווסת ונזק לרקמות ולעצבים ברצפת האגן בעקבות לידות אצל נשים – או מחלות וגידולים בשני המינים. בנוסף, יש מחקרים שמצביעים על קשר בין דליפת שתן בדרגות חומרה שונות לבין מחלת הסרטן.
כל בריחת שתן עלולה להיות מוחמרת על רקע מצבים רפואיים שונים, צריכת תרופות והרגלים לא נכונים ולא בריאים. אם רוצים להתמודד עם התופעה בצורה אפקטיבית, צריך לעבור הערכה רפואית מקיפה ולזהות את שורש הבעיה כדי למצוא עבורה את הטיפול הנכון.
קודם כל, בריחת שתן נגרמת בגלל דלקת בדרכי השתן. כאשר נוצר זיהום בדרכי השתן, הוא גורם לגירוי של השלפוחית ולאחר מכן לצריבה, לתכיפות ולדחיפות במתן שתן. בנוסף, נשים הרות חוות בריחת שתן לפני ואחרי הלידה ויש גם תרופות שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא דליפה מן הסוג הזה.
מה שחשוב לדעת זה שגם מזון ושתייה עלולים לגרום לדליפת שתן אצל מבוגרים וצעירים. המאכלים שמהם הכי כדאי להיזהר אם סובלים מדליפת שתן הם אלו שמכילים קפאין ואלכוהול ועדיף גם לנצל את ההזדמנות על מנת לוותר על משקאות מוגזים, מיצים חמוצים ותבלינים חריפים.
השורה התחתונה היא שבאמצעות זיהוי נכון של הסיבה לדליפת שתן אפשר להגדיל את סיכויי ההצלחה של ההתמודדות עם התופעה. כאן, מה שעושים זה לשנות את אורח החיים ולעבור לתזונה בריאה ומזינה יותר.
במקביל, רצוי לבצע פעילות גופנית עם תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן ולא לשכוח להשתמש במוצרי ספיגה כדי לשמור על שגרה כמה שיותר חיונית. עם הזמן, אפשר לא רק להתרגל לחיים עם דליפת שתן אלא לצמצם למינימום את תדירות האירועים ואת חומרתם. במקרים חמורים, אפשר לשקול ניתוחים והתערבות פולשנית בהרדמה כללית או אזורית.