בבית חולים העמק, מיד אחרי שהלידה מסתיימת בהצלחה, האם מקבלת לחיקה את תינוקה ואין הגבלה על הזמן המשותף שלהם במהלך האשפוז. כבר בעת ההתאוששות מהלידה, התינוק אינו נלקח לתינוקייה לבדיקות רופאים ואחיות הרחק מהאם, אלא משאירים אותו בחיקה או לצידה. אחרי ההתאוששות עוברים השניים בלוויית הצוות הרפואי אל מחלקת היולדות, שם מקבלות אותם אחות המחלקה וכן אחות ממחלקת הילודים. לאחר מכן, בן הזוג או האם עצמה יגיעו עם התינוק להשלמת הטיפול אל מחלקת הילודים, שם תבוצע בדיקת הרופא, יינתנו החיסונים והתינוק יירחץ.
ברוריה מנור היא אחות מוסמכת המשמשת בתור מפקחת מערך הנשים והיולדות בבית החולים. ברוריה מסבירה שהרעיון המנחה הוא, שכל הטיפולים בתינוק מבוצעים בזמן שהאב או האם נמצאים איתו ומחזיקים אותו. לדבריה, בכל מהלך האשפוז התינוק שוהה לצד האם (במידה שהיא מעוניינת בכך) בזמן שהאחיות ממחלקת תינוקות ויולדות מסייעות לה בטיפול בתינוק.
במקרים רבים, אישה שיולדת בניתוח קיסרי מופרדת לזמן ממושך מהתינוק שמועבר לתנאים מבוקרים, בעוד היא נמצאת בהתאוששות. ואולם, בבית חולים העמק יולדות בניתוח קיסרי (רגיל או טבעי) יכולות גם הן לבחור בגישת "אפס הפרדה". ניתוח קיסרי טבעי משמעו שההורים יכולים לצפות בהוצאתו של התינוק מהרחם, והאם יכולה לקבל אותו לחיקה מייד. חשוב להבין כי מגע העור של התינוק עם האם מעניק חוויה דומה ללידה ותורם רבות ליצירת החיבור הראשוני. ברוריה מנור מסבירה כי אחרי ניתוח קיסרי האם נשארת להשגחה והתאוששות, ובמידה שבני הזוג מעוניינים בכך יכול האב להחזיק את התינוק, ללוותו למחלקה ולשהות עימו עד הגעתה של האם למחלקת יולדות.
לדברי ברוריה מנור, אחד ההיבטים החשובים של אפס הפרדה הוא תרומה ליצירה של חלב האם, ולהנקה ארוכה וטובה יותר. זאת, מאחר שעל מנת שייווצר חלב יש צורך בגירוי היניקה של התינוק. בעודו יונק מפריש גופה של האם את הורמון האוקסיטוצין, שזכה לשם הורמון האהבה מפני שהוא מעורר את רגש האהבה אצל האם, וגם מכווץ את הרחם, משפיע על שחרור חלב, מקטין דימום אחרי לידה, ועוזר לגוף האם לשוב לקדמותו. השינויים האלו יתקיימו גם אצל יולדות שלא בחרו בגישת אפס הפרדה, ואולם, ככל שהאם נמצאת יותר עם התינוק כך הוא יונק יותר והשניים זמינים האחד לשנייה, ולכן התהליכים יתרחשו מהר יותר וההנקה תתבסס בצורה טובה יותר.
ברוריה מוסיפה שעבור הרך הנולד ישנה חשיבות עצומה לבנייה של הקשר עם האם, ולמעשה הוא תלוי בה לגמרי. כאשר האם זמינה לתינוקה, מצויה לידו כשלא נוח לו, כשהוא בוכה וכשאינו ישן, מחבקת אותו כדי להרגיע ולנחם, היא בונה את אמונו. השהות הרציפה עם אימו מעניקה לתינוק את ההרגשה שהעולם בטוח ושאמא נמצאת שם בשבילו.
ישנם מצבים הדורשים השגחה רפואית מיוחדת, למשל בזמן טיפול פוטותרפיה לתינוק עם צהבת, כך שלא ניתן להשאירו לצד האם אך היא יכולה להיות לצידו. מגבלות דומות קיימות כשהיולדת עצמה סובלת מכאבים, אינה חשה בטוב, אינה חופשית בתנועותיה, או מקבלת טיפול תרופתי אינטנסיבי.
ראוי להדגיש שבבית חולים העמק נוקטים בגישה גמישה מול רצון היולדת, כך שאם היא בחרה באפס הפרדה ולאחר מכן אינה רוצה להמשיך בכך, היא יכולה להשיב את הילוד למחלקת התינוקות, ולחזור על מנת לקחת אותו בהתאם לצרכי התינוק וצרכיה שלה.
ברוריה מנור מסכמת, כי השאיפה צריכה להיות לחיבור רציף בין התינוק לאם, ושזוהי הדרך המומלצת והטובה ביותר לקידום ההנקה וליצירת קשר בן השניים.
לעוד כתבות ניתן להיכנס לאתר "העמק", ולשאלות בנושא, היכנסו לעמוד הפייסבוק.