הפשעים חסרי האנושיות שקרו בשנות ה30 וה40 למאה הקודמת, הפכו ועיצבו את תודעת העם היהודי ובפרט את מדינת ישראל שקמה בסיום המלחמה. ניצולי שואה רבים הגיעו לארץ ובנו והקימו חיים חדשים אחרי שאיבדו את כל עולמם במלחמת העולם השנייה.
לאחר המלחמה, נרשמו עליות חדות בשיעורי הילודה, מה שנקרא תופעת ה"בייבי בום". בית החולים רמב"ם, אוגוסט 1949, תינוק האלף נולד במחלקת היולדות בבית החולים, רק 8 חודשים בתום פתיחת המחלקה. האירוע נחגג בהשתתפות בכירי הנהלת ביה"ח דאז, מכובדים ופוליטיקאים רבים. תינוקות אלו הביאו אושר ושמחה למשפחות שאיבדו את יקיריהם בשואה, ומאליו מובנת העלייה החדשה בשיעור הילודה דאז.
ד"ר אהרון פרץ, ניצול מחנה ההשמדה דכאו, ניהל אז את המחלקה הגינקולוגית ברמב"ם. לפי עדות שנרשמה בספרי ביה"ח, סיפר ד"ר פרץ כי נאלץ להציל את חייהן של מאות נשים יהודיות, ולעשות מאות הפלות במחנות ההשמדה, מהסיבה שהגרמנים היו מוציאים להורג נשים בהריון. "בזוועות ההן נאלצתי לבצע כאלף הפלות לנשים יהודיות, וכעת מחובתי להביא לעולם אלף תינוקות יהודיים".
למחלקת היולדות, באותם החודשים, הגיעה אישה צנומה וקטנה בגיל 40 לחייה. אחות חדר הניתוח ג'ניה לנדסברג, שאלה אותה כמה ילדים יש לה? ענתה האישה: כי זו הפעם העשירית שהיא יולדת, ושאיבדה את בעלה ותשעת ילדיה בשואה. זו אמנם הפעם העשירית שהיא כורעת ללדת, אך הפעם הראשונה בחייה החדשים בישראל.