אוטיזם קלאסי מסווג בתור הפרעת התפתחות המופיעה לראשונה בדרך כלל בגילאים צעירים מאוד, עד גיל שלוש שנים. נכון להיום עדיין לא ידועות כלל הסיבות של האוטיזם הקלאסי, אולם המחקרים בנושא מעידים על כך שישנו היבט תורשתי, כלומר נטייה לפיתוח אוטיזם על ידי פעוטות מסוימים. יחד עם זאת, העובדה שלתינוק מסוימת יש נטייה תורשתית לפיתוח אוטיזם אינה אומרת שהתסמונת אכן תופיע ותתבטא. במקרה זה, עשויה להיות השפעה משמעותית לסביבה ההתפתחותית של התינוק ולאינטראקציה שלו עם דמויות קרובות. כלומר, הסביבה משפיעה גם היא על התפתחות האוטיזם, ומצד שני גם היא לא מהווה גורם בלעדי. על כן, אין לראות את האוטיזם תוצאה של "הורות גרועה" אך יש לשים לב להשפעות האפשריות של הסביבה ומומלץ לפעול בהתאם. מעבר לכך, חשוב לזכור כי כלל הגורמים המדויקים עדיין אינם ידועים, וייתכן שגם תחת תנאים סביבתיים טובים יפתח תינוק אוטיזם. מאידך, ייתכן שתנאים טובים מקטינים את הסיכון לאוטיזם.
מדובר בתסמונת המלווה את התינוק לכל אורך חייו כילד וכבוגר, והיא משפיעה באורח דרמטי עליו ועל משפחתו וסביבתו. התסמינים כוללים בעיה תקשורתית בתחום הבעת הרגש, ביצירה ושמירה על קשרים חברתיים וביכולת להיעזר בהבעות פנים לצורך הבנת מסרים ושידור מסרים לסביבה. עוד קבוצה אופיינית של תסמינים היא בעיות בדיבור הכוללות למשל מעט מילים, טעויות חמורות בדקדוק, ולא פעם גם הימנעות מלדבר בסיטואציות רגילות. מעבר לכך, אצל חלק נרחב מהסובלים מאוטיזם רואים בעיות של ויסות חושי, המתבטאות למשל בתחושה מוגברת של מגע ומאידך מיעוט תחושה של כאב. ייתכן כי בעיות הויסות החושי משחקות תפקיד גם בהפרעות התקשורת. כמו כן, לא פעם ישנה התנהגות חזרתית אצל הלוקים באוטיזם, הנוטים לשוב על אותן המילים, על אותן התנועות וכדומה.
יש לציין כי קיימים מספר סוגים של תסמונות המזכירות במידה רבה את האוטיזם הקלאסי, למשל תסמונת האיקס השביר ותסמונת אספרגר. עד לפני מספר שנים תסמונות אלו היו משויכות מעיקרן לאוטיזם הקלאסי ונחשבו לתת קבוצה בתוכו. יחד עם זאת, כיום השתנתה התפיסה לגבי תסמונות אלו ולגבי הגדרת ואבחון אוטיזם בכלל, כך שההתייחסות היא יותר אל "הקשת האוטיסטית" או "הספקטרום האוטיסטי". כלומר, מדובר ברצף של תסמונות המצויות על אותה הקשת רק במיקומים שונים.
כאמור, בעת האחרונה פורסמה הודעה מטעם ארגון הבריאות העולמי, האומרת שאין לחשוף תינוקות למדיה ומסכים בכלל, עד לגיל שנה. זאת, מכיוון שישנו חשש לפגיעה קוגניטיבית בתינוק, העלולה להביא עד כדי התפתחות של אוטיזם. בנוסף, הודעת ארגון הבריאות העולמי באה כנגד המגמה המדאיגה והמוכרת של בעיית ההשמנה בקרב מבוגרים וילדים כאחד, אשר יוצרת בעיות נלוות רבות וחמורות מבחינה גופנית ופסיכולוגית כאחד.
כאמור לעיל, ישנם תינוקות הנולדים עם נטייה מוקדמת מסוימת לפיתוח אוטיזם, וישנו חשש כי הצפייה במסכים בגילאים צעירים תשפיע עליהם לרעה. החשש עולה לאור מחקרים המראים שהסביבה המוקדמת בגילאים הצעירים יכולה בהחלט להשפיע על התפתחותו של המוח. מדובר בתקופה קריטית מבחינת התפתחות התינוק כאשר במוחו נוצרים תאי העצבים (נוירונים), המשפיעים על הקוגניציה, הרגש והתחושתיות אצל תינוקות. כפי שראינו, היבטים אלו נפגעים באוטיזם הקלאסי.
למעשה, בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה עקבית בשיעור האוטיזם באוכלוסייה, עם יותר אחוז מכלל הילדים הנולדים בישראל, וכשני אחוזים מכלל הילדים הנולדים בארה"ב. דווקא בארה"ב קיימת תרבות החושפת יותר את הילדים למסכים בשנה הראשונה, ואף קיימים ערסלים אשר בהם קיימים טבלטים אינטגרליים שיוצרים גירוי עבור התינוק. הדבר אמנם מפנה את ההורים, אך למעשה התינוק מצוי מול גירוי משמעותי שמייתר את הצורך משימוש בסביבה לצורך גירוי. את הבעיות והחששות של הטכנולוגיה עם השפעתה על החיים החברתיים כולנו מכירים, וכולנו יכולים להבין שאדם המקבל גירוי חזק מהמחשב פחות נדרש לאחרים. על אחת כמה וכמה נכון הדבר לגבי תינוקות, שאף אינם מסוגלים לעבד את שלל הגירויים המובאים אליהם על ידי המסכים, ומכאן עלולה להתפתח הפרעת בוויסות שהיא כאמור אחד ממאפייני האוטיזם.
יחד עם זאת, אינטראקציה חברתית היא מהדברים החשובים ביותר לפיתוח המוח בגילאים המוקדמים, וזאת ברמת ההתפתחות המוחית, בניית התאים, הרגש, ההבעה, הוויסות, הקשר עם האחר, וכדומה. תינוק השוכב מול מסך ואינו נדרש לאינטראקציה, עלול להיפגע מבחינה התפתחותית. עקב כל הסיבות האלו ונוספות, יצאה ההודעה מטעם ארגון הבריאות העולמי, בדבר איסור חשיפת תינוקות מתחת לגיל שנה למסכים. מדובר באיסור גורף לאור הרצון להקטין את הסיכון לפגיעה בוויסות החושי.