X
פתח תפריט ניווט ראשי
מצאו אותנו בפייסבוק:
מדור הפרעות קשב וריכוז
רוב האנשים אינם מודעים לעובדה כי הפרעות קשב וריכוז אצל לא מעט ילדים נעוצות בגורמים גנטיים-תורשתיים. אומנם בעבר לא הייתה מודעות לנושא של הפרעות קשב וריכוז, ודיאגנוזה שלהן לא הייתה בנמצא, אבל לא מעט הורים העלו את ההשערה כי אילו היו הם עצמם ילדים היום, קרוב לוודאי כי גם אצלם – בדומה לבניהם ולבנותיהם – הייתה דיאגנוזה זהה או דומה של הפרעות קשב וריכוז. בתקופתנו העכשווית הסביבה בעולם המודרני – ובכלל זה מערכת החינוך – מתאפיינת יותר מבעבר בהצבת דרישות סבוכות יותר שבהן על הילדים לעמוד בקצב מהיר יותר, ולשם כך חייבים חלקם לסגל לעצמם הרגלי עבודה מסודרים ויעילים יותר.
התגברותה של המודעות לבעיות קשב וריכוז הביאה לא רק לדיאגנוזה אצל ילדים שלא אובחנו בעבר, אלא גם לריבוי דיאגנוזות-יתר פזיזות אצל ילדים שרק סטו מן הנורמות המקובלות, ולאמיתו של דבר סובלים הם מבעיות זניחות ביותר או מקשיים שעניינם בעיות פסיכולוגיות כגון ביטחון עצמי או ליקויי למידה השונים בתכלית מהפרעות קשב וריכוז. לכן מן ההכרח להבחין בין הקשיים השונים ומקורותיהם במסגרת דיאגנוזה כוללת במבט רחב ומקיף המאפשר לזהות את כל הבעיות ואף להבדיל בין בעיה מרכזית ובין בעיה שולית בכל המישורים. לעיתים מוכח כי בעיית הקשב והריכוז אינה חמורה כלל, אלא בעיות אחרות הן המצריכות טיפול. למשל, אם ילד המתקשה בלימודים יושב בצידה האחורי של הכיתה אפשר תחילה להעבירו לקדמת הכיתה ולבדוק את השפעתו של צעד זה.
כל ילד הוא עולם ומלואו, ולכן צריך לראות בילד אישיות אוטונומית ולבדוק מהם צרכיו האמיתיים כדי לבחון במבט רחב את המצב לאשורו. לפעמים יש בסיס לכעסו של הילד על מוריו, ומן הראוי לבדוק זאת ולפעול תמיד בשיתוף פעולה עם הצוות הפדגוגי, עם היועצות בבית הספר ואפילו עם הפסיכולוגים מטעם משרד החינוך. בכל מקרה יש להראות אופטימיות גם במצבים הקשים ביותר, ולא להיתפס לפניקה.
דיאגנוזה אופטימלית של הפרעות קשב וריכוז אצל הילד מצריכה בדיקות רפואיות, הצלבת מידע ממקורות מגוונים דוגמת מורים שונים מבית הספר ודרי הבית שבו הוא מתגורר. עוד יש לבדוק אם הילד משתתף בחוגים או יכול לגלות ריכוז בבואו להשתתף בזמנו החופשי (בדרך כלל אחרי הצוהריים) בפעילויות אלו או אחרות המספקות ריגוש מיידי פחות מאשר ישיבה מול הטלוויזיה או המחשב, המאפיינת כמעט כל ילד.
אבחונה של הפרעת הקשב והריכוז – ובכלל זה חומרת תסמיניה – מתבצע באמצעות שאלונים תקניים. במסגרת הבדיקה בדרך כלל נבדק הרקע המשפחתי. עוד נערך במסגרתה מבחן ממוחשב דוגמת "מוקסו" או "טובה" לפני נטילת תרופה כנגד הפרעת קשב וריכוז, ומבחן חוזר אחריה. זאת, כדי לבדוק אם יש שיפור עקב הטיפול.
יש להדגיש שבערך שני שלישים מן הילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז סובלים גם מתופעות כגון ליקויי למידה והפרעות התנהגותיות (יותר בקרב זכרים), וכן חרדה, דיכאון והפרעות אכילה (יותר בקרב נקבות), טיקים ועוד. מן הראוי לציין כי לא זו בלבד שיש לטפל בהפרעה עצמה ובכל בעיה נלווית אחרת, אלא יש להעניק טיפול גם לילד עצמו ולהדריך את כל מי שנמצא בסביבתו הקרובה – ובייחוד הוריו ומוריו – בדבר הדרך שבה יש להתייחס אל הילד.
אודות הכותב
מערכת שאל את הרופא מערכת "שאל את הרופא" עושה את מירב המאמצים על מנת לספק לכם הגולשים מידע מקיף, אמין ומדויק בנושאים רפואיים שונים. לשם כך אנו מתייעצים עם מיטב המומחים בתחום, ומביאים בפניכם כתבות, טיפים והמלצות משדה הידע והמחקר הרפואי. יחד עם זאת, הפרסומים שמופיעים מטעם המערכת אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי....
כתבות נוספות בתחום
