שלום רב
בן 46 ,עם הרגשת חולשה חוסר יציבות,וטרום עילפון,ללא כאב בחזה,היה אירוע של דופק 140 פתאומי.
מצורף אקג.
מטופל 12.5 מג נורמלול
75 מג פיקרופירין
7.5 מג נורווסק.
תודה

לא ניתן לענות במסגרת הפורום אך כן אומר שלמען הסר ספק כי יתכן ויש סיבה משמעותית ומסוכנת לתחושות שלך, עליך לגשת בדחיפות עוד היום לקרדיולוג שלך או לרופא המשפחה או למיון.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

תודה רבה

אני בן 81, התחלתי ליטול מדללי דם לפני כ- 7שנים
בשנים האחרונות מופיעות לי (בעיקר בידיים) כתמים תת עוריים כתוצאה מנטילת התרןפה אליקוויס
איך ניתן לטפל בבעיה?
תודה

אפשר לנסות להחליף לנוגד קרישה אחר (XARELTO) למקרה שיש כאן מרכיב של אלרגיה, אבל אם זה לא עוזר צריך לזכור שאין בכך סכנה והטיפול בנוגדי קרישה חשוב מאוד (כאש יש התוויה)

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב,
בת 54,שנים סבלתי מפליפוטציות שהיו באות וחולפות,תמיד נאמר לי שהן אינן מסוכנות וחלפו ובאו מעת לעת.
בספטמבר,חליתי בקורונה(מחלה קלה) אין לי מושג אם קשור או לא....
כבר תקופה שאני סובלת מהפרעות קצב.
בהולטר מלפני יומיים, הפענוח:
קצב סינוס ממוצע 66 לדקה ביממה(בים 49-107)
נרשמו הפרעות קצב מסוג:
PVCS 221
ONE PAC בודדים בלבד
גם כן נטייה לסינוס בריקרדיה בזמן שינה.
יש לציין שביצעתי את ההולטר גם בזמן צעידה של 6 ק"ג (מידי יום צועדת)
אני מודאגת ואשמח לעצתך.

אני מדגיש שוב שמטרת הפורום אינה לתת יעוץ פרטני.
פעימות מוקדמות בכמות קטנה כפי שצויין בבדיקה הן די שכיחות. אם האק"ג הרגיל, אקו לב תקינים ואין סיפור משפחתי מיוחד לרוב הסכנה מאוד נמוכה. יש לחזור לקרדיולוג המטפל שאני מניח שבקש את הבדיקות האילה עבורך ולהתייעץ איתו.
בבדיקת הולטר בממוצע נרשמות כ 80-90 אלף פעימות, מכאן ש 221 הן פחות מרבע אחוז.
סינוס ברדיקרדיה בזמן שינה קיים במרבית האנשים הבריאים.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב,
אני בן 61 ולאחרונה זוהה פירפור פרוזדורים בבדיקת ההולטר.
יש לציין שאני מתלונן על הפרעות דופק כבר מספר שנים ובבדיקות הולטר קודמות זוהה רק פעימה מוקדמת.
הוחלט על טיפול תרופתי שכולל את החלפת הנורמיטן (במינון של 25 מ"ג ליום שאני נוטל מזה 28 שנים), בקרדילוק 1.25 מ"ג ליום,
והוספת טמבוקור 50 מ"ג פעמיים ביום. הטיפול עובד מצויין בינתיים (כחודשיים).
הוגדרתי לפני כשנתיים כסוכרתי ע"י רופאת המשפחה בעקבות A1C של 6.5 והמלצה ליטול מטפורמין.
החלטתי לנסות דיאטת דלת פחמימות וללא טיפול תרופתי וה-A1C ירד ל- 5.9.
כמו כן הוגדרתי בעבר כבעל לחץ דם גבוהה אשר היה מאוזן לאורך השנים ע"י הנורמיטן וגם כעת מאוזן ע"י התרופות החדשות.
ההסתכלות של הרופאים מבחינת הצורך בנטילת מדללי דם אינה אחידה.
המחמירים אומרים שאני סוכרתי + לחץ דם גבוהה + פירפור = Score 3 ולכן צריך מדלל דם.
הפחות מחמירים אומרים שאני מאוזן ולכן אין צורך.
איך אני אמור להחליט לגבי נטילת מדלל דם? מה השיקולים בעד ונגד?

תודה,
איל

שלום, זה נושא מעט בעייתי.
ה SCORE שלך הוא 2 בעיני המחמירים. הפרפור הוא תנאי לחישוב ה SCORE ולא חלק ממנו.
2 הנקודות ש"קיבלת" ב SCORE הן אכן גבוליות ומאוזנות בלי תרופות. קרדילוק 1.25 מ"ג ליום לא ממש מוריד לחץ דם.
לצערי אנחנו כרופאים לרוב מחמירים משיקולים שונים. לא בטוח שזה נכון במקרה שלך. לפעמים אני מסתכל על דברים נוספים שלא כתובים בהנחיות כגון גודל העלייה השמאלית, האם יש דום נשימה בשינה/עודף משקל, האם יש עיבוי של דופן שריר הלב (ביטוי שפעם לחץ הדם לא היה מאוזן) וכמובן הסיכון לדימום. כמובן איני יכול לכתוב לך המלצה רשמית דרך הפורום.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

תודה על התשובה.
בהמשך לשאלתי הקודמת רציתי לשאול על בעד ונגד ביצוע אבלציה בשלב מוקדם או המשך בטיפול תרופתי כל זמן שעוזר.
הקשבתי (באינטרנט) להסברים של מומחים להפרעות דופק והתרשמתי שקיימת המלצה לבצע אבלציה בשלב מוקדם של ההפרעות,
לפני שהופכות להיות כרוניות.
התרשמתי גם שלא קיימת "התלהבות" מנטילת תרופות בגלל השפעות שליליות שלהן.
מה צריכים להיות השיקולים בנושא זה?
תודה

בנושא אבלציה של פרפור עליות: לפי ההנחיות יש המלצה חד משמעית לבצע אבלציה במידה והתרופות אינן יעילות (לא המקרה שלך) או אפשרות לעשות אבלציה כדי להימנע מנטילת תרופות (המקרה שלך)- כאן מדובר באפשרות בלבד ולא המלצה חד משמעית. טמבוקור היא תרופה בטוחה יחסית באנשים שלא עברו אוטם שריר הלב ותפקוד הלב שלהם תקין, והמינון שאתה לוקח נראה שיעיל למרות שהינו מינון נמוך. מכאן שאם לא מפריע לך לקחת את התרופה אין חובה לעשות אבלציה.
לגבי ביצוע אבלציה בזלב מוקדם- במצבים שבהם הפרפור הופך לקבוע (קיים כל הזמן) או שיש אירועים רבים למרות התרופות והאירועים ארוכים במיוחד (נמשכים שעות עד ימים) אז כנראה שדחיית האבלציה תפגע בסיכויי ההצלחה.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב,
אני בן 61 ולאחרונה זוהה פירפור פרוזדורים בבדיקת ההולטר.
יש לציין שאני מתלונן על הפרעות דופק כבר מספר שנים ובבדיקות הולטר קודמות זוהה רק פעימה מוקדמת.
הוחלט על טיפול תרופתי שכולל את החלפת הנורמיטן (במינון של 25 מ"ג ליום שאני נוטל מזה 28 שנים), בקרדילוק 1.25 מ"ג ליום,
והוספת טמבוקור 50 מ"ג פעמיים ביום. הטיפול עובד מצויין בינתיים (כחודשיים וחצי).
הקשבתי (באינטרנט) להסברים של מומחים להפרעות דופק והתרשמתי שקיימת המלצה לבצע אבלציה בשלב מוקדם של ההפרעות, לפני שהופכות להיות כרוניות.
התרשמתי גם שלא קיימת "התלהבות" מנטילת תרופות בגלל השפעות שליליות שלהן.
מה צריכים להיות השיקולים בעד ונגד ביצוע אבלציה בשלב מוקדם או המשך בטיפול תרופתי כל זמן שעוזר?
תודה

בת 33 רקע יתר ל.ד לא מאוזנת למרות נטילת תרופות מושתלת קוצב עברתי אבלציה ורקע של הפרעות קצב מטופלת תרופתית ב דופלקס, קרדילוק, קדקס, דיזותהיזיד, לאחרונה התחלתי להרגיש תחושה חדשה שלא הייתה לפני כן של מיחושים בלב והפרעה בקצב, בהולטר וניטור חיצוני אובחנתי עם קטעים ארוכים של AIVR בעיקר במאמץ, בשיחה עם האלקטרופיזיולוג טען שזאת הפרעה לא מסוכנת ויכולה להתעלם למרות שההרגשה מבחינתי מפריעה מאד, בהתחלה זה היה רק שניות ובימים האחרונים זה יכול להיות במשך 40 דקות ברצף,
אשמח לשמוע קצת יותר על ההפרעה AIVR,(ברשת אין כמעט מידע בעניין)והאם זה יכול להיות הפרעה ארוכה שמתמשכת בזמן והאם לא גורם נזק לטווח רחוק, והאם ידוע טיפול שמתאים להפרעה?
תודה מראש!

הפרעת AIVR או accelerated idioventricular rhythm פירושה שמקור כל שהוא בחדרי הלב פועל במהירות גבוהה מהרגיל. לרוב הפעילות החשמלית בלב מתחילה בסינוס sinoatrial node שנמצא בעלייה הימנית והקצב הבסיסי שלו הוא המהיר ביותר בלב. האלקטרופיזיולוג שלך צדק בהסברו. הפרעה זו אכן אינה מסוכנת ולרוב לא מצריכה טיפול. במקרים שה AIVR הפריע באופן משמעותי אפשר לנסות להעלות את קצב הסינוס (אותו קוצב עליון של הלב) על ידי פעילות גופנית (לדוגמה לנסות ללכת מהר לזמן קצר) ואז כאשר קצב הסינוס יעלה מעל לקצב של ה AIVR (שבדרך כלל הינו 60-100 לדקה), ההפרעה אמורה להיפסק. בנוסף, אפשר להתייעץ עם האלקטרופיזיולוג לגבי הפסקת הקרדילוק שיכול להאט את הסינוס ולהגדיל את הסיכון שיהיה AIVR. אין להפסיק ללא התייעצות עם האלקטרופיזיולוג שלך.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב, לאחרונה חליתי בווירוס גרון, במהלכו התעלפתי פעמיים. במסגרת בדיקות רפואיות וניטור להולטר שנעשו לי בתוך תקופת הווירוס, זוהו שני אירועים של טכיקרדיה סביב 150. בדיקות אקו לב, דופלר לב, ובדיקות דם - יצאו תקינות. כעת, מספר שבועות לאחר שהחלמתי מהווירוס, ביצעתי בדיקת הולטר קצב לב נוספת, של 48 שעות במנוחה בבית, שממצאיה היו כדלהלן: "קצב בסיסי: קצב סינוס. מהירות מינימלית/מקסימלית: 141-60 פעימות לדקה. מהירות ממוצעת: 83 פעמיות לדקה. לא נצפו הפרעות קצב חדריות ועל-חדריות. הולטר אקג ללא הפרעות משמעותיות של ההולכה או קצב הלב". אשמח לדעת האם מדובר בתוצאות תקינות, ומה ניתן ללמוד מהעובדה שהדופק המקסימלי היה 140 פעימות לדקה. האם זה משמעותי שלא צירפו לתוצאות פרטים נוספים ביחס לדופק הגבוה (מתי זוהה דופק גבוה, ולמשך כמה זמן)? תודה רבה על הייעוץ והסיוע.

אין אפשרות לפענח הולטר במסגרת הפורום בלי לראותו. לפי התיאור לא נראו הפרעות קצב. קצב הסינוס מושפע מהפעילות שלך ומגורמים נוספים כגון גיל, כושר גופני, תרופות ועוד...אם באותו זמן עשית פעילות גופנית מאומצת, ניתן בפירוש לראות עליית דופק עד 140 לדקה ואף יותר מכך.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב,
יש לי קוצב לב DDDR ואני מתעניין בדירת מגורים חדשה הממוקמת כ-100 מטר מקו מתח 400KV ו110 מטר מקו מתח 161KV.
האם יש בעיה עם מגורים סמוך לקווי המתח הנ"ל? מדובר באזור חדרה.
תודה רבה.

עקרונית לא אמורה להיות בעיה שכן קוי המתח רחוקים ויש הגדרות שמחייבות את חברת החשמל להקים את קוי החשמל בגובה רב יותר כאשר מדובר בקו מתח גבוה.
כמובן שכדאי להימנע מעמידה מתחת לקו המתח לאורך זמן (לא צריך להימנע ממעבר מתחתיו).
עם זאת יש מצבים נדירים שבהם קוצב מתוכנת באופן שהסיכון שיוכל לקלוט רעש חיצוני (קיצוב או חישה יוניפולריים) גדול יותר. מדובר בעיקר בקוצבים ישנים או שיש בעיה מסויימת אבל לא חייבים להחליף את הקוצב או האלקטרודה.לכן איני יכול לתת המלצה אישית עבור המקרה שלך.
אפשר לגשת לאותו מקום ולעבור מתחת לקו המתח למספר שניות ואחר כך במרפאת הקוצבים שלך לראות האם הייתה השפעה.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב,
לפני 5 שנים עברתי אבלציה לSVT מאז יש מעת לעת פעימות מוקדמות.
נחבלתי בכף רגל והאורטופד הפנה לפיזיורתפיה ורשם שהפיזיותרפיסט ישתמש במכשיר TENS.
האם יש בזה סכנה כלשהי להתעוררות של הפרעת קצב כלשהי?

תודה רבה מראש

לא

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

סובלת מסיבוך של קיצוב סרעפתי לאחר השתלת קוצב. מה הטיפול?

שלום, ראשית צריך לראות כתוצאה מאיזה אלקטרודה. בדרך כלל אם מדובר האלקטרודה עלייתית או חדרית זה לא תקין (כלומר עקב תזוזה משמעותית של האלקטרודה) ואי אפשר להשתמש בהן. במקרה כזה צריך לחשוב האם הן חיוניות ולרוב מחליטים למקם מחדש.
עם זאת מרבית המקרים של קיצוב סרעפת הינם בגלל אלקטרודה של צד שמאל ב CRTD- דפיברילטור דו חדרי לאי ספיקת לב. לרוב משתמשים באלקטרודות קוודריפולרית- עם ארבעה קטבים, וקיימים כ 16 צירופים שונים של קיצוב שאפשר לנסות כדי להתגבר על הבעיה. כיום די נדיר שלא מצליחים בשום צורה להתגבר על קיצוב סרעפת של CRTD.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

אני בן 69 ויש לי פימות מוקדמות 37.7% בערך 23000 אני לא מרגיש במיוחד בזה אבל לפעמים קשה לי בעליות ארוכות.או שלפעמים יש לי קצת עירפול לאחר עליה מהירה במדרות.האם יש לזה רפוי ואם לא האם צריך לקחת תרופות והאם פעימות בסדר גודל כזה עלולות לפגוע בלב עצמו. תודה

ראה תשובה למעלה

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

בהמשך לשאלתי על פעימות מוקדמות מרובות מאד.אני מצרף את תוצאות ההולטר .עלי לציין שבהולטר של לפני שנה וחצי היו לי רק 3779 פימות מוקדמות חדריות.האם אני צריךלעבור אבלציה כדי למנוע נזק או סכנה ללב בדיקת אקו שבוצעה התגלה אי ספיקה קלה עד בינונית במסתם המיטראלי והרופא אמר לי שאין צורך בטיפול ץרק מעקב. אני מתאר לעצמי שזה לא קשור לפעימות המוקדמות בתודה מראש

שלום,
כמות הפעימות המוקדמות גדולה יחסית. יחש צורך לראות נתונים נוספים כגון אק"ג, לראות מה קורה בבדיקת מאמץ ואז להחליט. יש אפשרות לתת תרופה לפחות באופן זמני ולחזור על הבדיקות. לצורך תשובה מדוייקת יש צורך לבוא לבדיקה.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שינויים בst-t לא .
צניחות st אופקיות ב v6--v3/ avf/l3 l2 עד 1.5 ממ שנעלמו בהפסקת מאמץ

אבקש לדעת מה המשמעות הרפואית-קלינית לממצאים-כמו כן מה הוא הביטוי
סיכום קליני חיובית כוזבת קרוב לוודאי

תודה למשיבים

לא ניתן להתייחס מבלי לראות ולדעת עוד פרטים.
בעקרון שינויים באק"ג ("צניחות ST") זה לא "שחור או לבן" והצניחות לא שקולות לצינתור בדיוק שלהן. צניחות שחולפות מייד בסיום המאמץ לעתים לא מעידות על בעיה אמיתית.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום, בן 67, הופניתי לבדיקת הולטר 24 שעות בעקבות פלפיטציות ועייפות לאחרונה. יש לציין שבחודשים האחרונים העליתי משמעותית את צריכת הקפה (5-8 כוסות ביום) ועכשיו הורדתי ל0 ואני מרגיש טוב. בבדיקת ההולטר לא הרגשתי משהו יוצא דופן.
פענוח:
קצב לב: מהירות ממוצעת : 73 פעימות לדקה, מהירות מינימלית : 53 פעימות לדקה, מהירות מקסימלית : 106 פעימות לדקה, סה"כ אירועי טכיקרדיה : 23 הארוך ביותר: 182 פעימות, סה"כ אירועי ברדיקרדיה: 0.
אירועים ממקור חדרי:
נצפו s'VPC בתדירות עד 180 לשעה ,בלטו בשעות הלילה (נצפו סה''כ 1059 s'VPC במשך הבדיקה) חלקם Fusion Beats
בחלקם הופיעו בצורת קטעים של טריגמניה חדרית. ממוקד אחד.
אירועים ממקור על חדרי:
נצפו סהכ 61 s'APC במשך הבדיקה.
נצפו 3 זוגות APCs.
נצפה קטע של Tachycardia Atrial Nonsustained בן 27 פעימות ובמהירות 124 פעימות לדקה.
הפרעות הולכה:
לא נצפו
שינויים משמעותיים בקטע ST:
לא נצפו
האם יש משהו מדאיג בממצאים? אודה לתשובתך

לא ניתן לענות על סמך תקציר תשובת ההולטר

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום.אבי מושתלcrtd מזה 9 שנים.היום בבוקר הקוצב השמיע צליל,כעבור חצי יום שוב היה צפצוף. במרפאת קוצבים לא היה מענה.מה הצפצופים האלו מסמנים?תודה

במרבית המקרים צפצוף מעיד על קירבה לסיום הסוללה של המכשיר (כאשר מתחיל לצפצף נכנסתם ל 3 החודשים האחרונים כך שאין צורך להגיע דחוף למיון) או לבעיה כגון שבר באלקטרודה. מכיוון שהמכשיר הושתל לפני 9 שנים סביר יותר שמדובר בסוללה.
אפשר לכתוב לי מייל פרטי ותוכלו להגיע לבדיקה מחר.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

בעוד כ 3 שבועות יש לו ביקורת במרפאת קוצבים.האם ניתן להמתין עד אז או לא כדאי לקחת סיכון? תודה על המענה

עדיף לנסות להקדים

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

היי,
שבוע 14 הריון שני.
עברתי תיקון asd לפני כ28 שנים.
נורא מתלבטת אם להתחסן לקורונה למרות המלצות הרופאים היות שמועות על דלקת שריר הלב ודימומים לנשים שקרו( מי יודע אם כתוצאנ מכך).
מה המלצתך? והאם אתה מקבל דרך כללית בחיפה?

תודה!

ממליץ להתחסן. זו גם המלצת משרד הבריאות וארגוני בריאות אחרים. דלקת קרום הלב יכולה לקרות ללא קשר אם כי לא ניתן כמובן לשלול שהיא קשורה לחיסון אך בדר"כ זו לא מחלה קשה.
מקבל דרך כללית בלין, חיפה.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

אני בן 64, בריאות תקינה לגמרי. לפני 3 חדשים התחלתי להרגיש דפיקות לב חזקות כמה פעמים ביום, בזמן מנוחה. בחודש הראשון הצטרף אליהן גם קוצר נשימה שהביא אותי בלילה הראשון למיון. בסיכום הביקור נכתב כי מדובר בחרדה. בחודשיים האחרונים מדובר רק בדפיקות הלב. רופא המשפחה שלח אותי לבדיקת הולטר של 24 שעות. התוצאות בטופס המצורף
סינוס:
מינימאלית: 43
מקסימאלית: 142
ממוצע: 68
הפרעות קצב חדריות VPC'S - נצפה VPC'S בודד במשך הבדיקה
הפרעות קצב על חדריות APC'S - נצפו 11 APC'S בודדים במשך הבדיקה
נצפה זוג APC'S לדוגמא: שעה 5:51
הפרעות הולכה - לא נצפו
שינויים משמעותיים בקטע ST - נצפו שינויים בגלי T ערוץ 3
הערות/סיכום: בשעות הלילה והבוקר נצפו קטעי סינוס ברדיקרדיה במהירות מינימאלית של 43 בדקה.

האם הבדיקה תקינה או שהממצאים דורשים המשך טיפול?
תודה

מטרת הפורום אינה לענות באופן פרטני ללא בירור רפואי מלא. אומר באופן כללי שחשוב ביותר האם הרגשת דפיקות לב באותו יום או תחושה חריגה אחרת? הערך של הולטר ללא ציון התחושות שלך באותו יום הוא נמוך בהרבה. עוד אומר שכמות קטנה של פעימות מוקדמות היא בגדר התקין בדר"כ.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב,
בת 38 בריאה בדרך כלל אך סובלת מחרדות נוטלת ssri. בעבר היו אפיזודות של פעימות מוקדמות שעברו ללא טיפול. ב2014 עברתי אקו לב והולטר שיצאו תקינים עם מעט פעימות מקדמות ביממה. קרדיולוגית אמרה שזה לא מסוכן.
הרבה שנים לא היו לי בכלל פעימות מוקדמות ועכשיו בשבוע האחרון חזרו ויש לי בערך 20 עד 40 ביממה.
מאוד עדינות וכמעט לא מורגשות.
לעומת אלה ב2011 ו2014 שהיו מאוד אלימות והורגשו חזק מאחד כאילו הלב עולה לגרון.
רופא המשפחה אמרה שזה כלום וזה יעבור ואילך צורך לעשות בדיקות.
האמנם? יש לציין שאני לא בתקופה של סטרס והם הופיעו ממש out of the blue

שלום,
פעימות מוקדמות בלבד בכמות הזו כאשר אקו לב, אק"ג תקינים ואין סיפור משפחתי של דום לב בגיל צעיר לרוב אינן מסוכנות. לרוב לא נטפל בתרופה או אמצעי אחר בכמות כזו של פעימות מוקדמות ליממה. יש לזכור שלאדם עם דופק ממוצע 60 לדקה יש פעימות 86000 פעימות ליממה והכמות הזו היא הרבה פחות מאחוז.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

ד"ר אסף שלום,
מצ"ב סיכום רופא כרדיולוג מעקב מלא
הופניתי להשתלת Reveal
אודה לקבלת התיחסותך לנושא, העניין מטריד אותי .

שלום חסנא, יש מס' אפשרויות להגיע לאבחנה ו REVEAL היא אחת מהן. מעבר לכך קשה לפרט במסגרת הפורום ואפשר להגיע לבדיקה.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום,

אני בן 25 - בריא בד"כ, לא מעשן או שותה. ומזה מספר שנים יש לי כאב לא מוסבר בחזה בזמן מאמץ. לרוב אחרי מאמץ שגורם לדופק דיי גבוה. זה לסירוגין, לא תמיד. לפעמים יש לי אימונים שלא כואב בכלל, ולפעמים יש כאבים בחזה שמתגברים בעת המאמץ.

הכאבים נרגעים לאחר כמה רגעים, בערך 3-5 דקות מנוחה. הכאב הוא כמו מאין לחץ מתגבר באמצע החזה, ולפעמים מורגש ממש בלב עצמו, כמו תחושות גם נלוות של הפסקות פעימה מידיי פעם. עברתי MRI לב תקין, עברתי סיטי לב תקין. בשתי מבבחני אקו לב במאמץ נרשם :
במבחן הראשון: "לא תקין, בדופק 172 הופיע wide complex tachycardia, ככל הנראה rate dependant LBBB" .

במבחן השני: בדופק 164 הופעה של wide complex tachycardia בתבנית LBBB, אין גלי P ברורים בדופק מהיר אולם בהתאוששות כאשר הדופק 136 ניתן לזהות גלי P עדיין עם QRS רחב בתבנית LBBB כך שככל הנראה מדובר בסינוס עם אברציה RATE DEPENDENT CLBBB ולא ב VT . בדופק 126 האברציה של ה QRS חולפת.

במיפוי לב במאמץ נרשם:
לא הוזרק חומר ראדיו אקטיבי עקב הופעת LBBB, באקג במאמץ הופיע גל דלתא בדופק 153 ובהמשך הרחבה של QRS עם צורה של LBBB.

קרדיולוג אחד אמר שככל הנראה מדובר בכושר לקוי חמור ולהכנס לאט לאט לכושר ושאין עדות להפרעה חשמלית. ולא התרגש מהממצאים. יש לציין שמעולם לא התעלפתי או נפלתי, אין לי קשיי נשימה. אבל האם באמת נשמע לא מסוכן הממצאים? יכול להיות שיש כאבים בחזה בגלל כושר לקוי? האם באמת אפשר להתאמן?

כדי לתת תשובה פרטנית יש צורך לראות את הבדיקות עצמן.
חשוב להזכיר שלבדיקות יש תופעות לוואי כגון חשיפה לקרינה ולפעמים הן מיותרות.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב . בן 53 עשיתי מיפוי לב תקין לגמרי . הולטר 24 ש: הפרעות קצב חדריות 118 . על חדריות 11 . הפרעות הולכה לא נצפו .שינויים משמעותיים בקטע st נצפו גלי T הפוכים ערץ 1 . בתחושה יש אי נוחות באזור החזה ודפיקות לב בעיקר במנוחה.
התעסקי בספורט עצים עד לפני 4 שנים כרגע מתאמן כול יום בין שעה לשעתיים . אודה להתיחסותכם
תודה מראש ... די בלחץ ...