לי מדצמבר 2013 קוצב לב מסוג SJM .VERITY SR XL .5156
לפי דרישת הנוירולוג אמור לעבור בדיקת EMG כמותי
ובדיקת RNS האם אפשר לעשות את הבדיקות עם הקוצב
תודה מראש

הסיכון להשפעה על קוצב לב (במקרה שלך מדובר בקוצב ולא קוצב-דפיברילטור) הינו קטן ביותר. עם זאת יש צורך לבחון כל מקרה לגופו. כאשר מדובר ב EMG שכולל את היד, ובמיוחד הזרוע, שבצד הקוצב (לרוב הקוצב מושתל בחזה עליון משמאל אך לעתים מימין), הגירוי שמועבר בזמן הבדיקה יכול לגרום לחישת יתר בקוצב (כלומר, הקוצב יחשוב שיש פעילות חשמלית עצמונית של הלב ויפסיק לעבוד באותו זמן). אפשר להתגבר על כך על ידי הנחת מגנט. במטופלים שבהם הקוצב עובד רק באופן חלקי ביותר, לפעמים אין צורך במגנט.
במידה וה EMG אינו כולל את היד בצד שבו מושתל הקוצב, לרוב אין צורך לעשות כלום.
יעוץ רשמי צריך להתקבל רק על ידי מרפאת הקוצבים שלך לאחר בדיקת הקוצב ולאחר שידעו באיזה גפה תתבצע הבדיקה.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום,
בן 69. ביצעתי בדיקת הולטר לב לאחר שכבר זמן רב מרגיש בעיקר בערב חולשה, דופק נמוך, עירפול ולפעמים כמעט עילפון. אק"ג בקופ"ח הראה הפעימות חדריות מוקדמות.
תוצאות ההולטר:
קצב: סינוס
מהירות מינימלית - 56
מהירות מקסימלית- 92
ממוצעת- 68
הפרעות חדריות PVC'S: בכמות מרובה מאוד, 40260 בהקלטה. 5 צמדים
הפרעות קצב על חדריות APC'S : בכמות נדירה, 11 בהקלטה
2 צרורות של טכיקרדיה אטריאלית, עד מהירות של 146 לדקה
הפרעות הולכה -אין
שינויים משמעותיים בקטע ST : אין
הלכתי למיון ושם : תועדו PVC'SבתבניתLB.IA עם מעבר ב V3.
אקו לב תקין
רשמו לי לקחת פעמיים ביום טמבוקור 100 מ"ג ופעם ביום קרדילוק 1.25 ולחזור לביקורת אחרי 3 חודשים. לקחתי את התרופות 10 ימים ולא מרגיש טוב.לחץ הדם ודופק נמוכים מידי בערב (לוקח גם 80 מג אקספורג ליל"ד)
החלטתי להוריד את הקרדילוק ולקחת רק טומבוקור עד לביקורת נוספת. רוצה לדעת: 1. האם יש בכך סיכון? טומבוקור לבד יכול לטפל בהפרעת הקצב גם ללא קרדילוק? 2. האם הפרעת הקצב הזו זה מצב כרוני או שיכול גם לעבור מעצמו?
הרבה תודה

במסגרת הפורום איזן אפשרות לתת יעוץ מפורט, בוודאי לא במקרה שלך ללא פרטים נוספים באנמנזה (מתי החלו הסימפטומים, מתי בוצע האקו, איך הרגשת באותו יום שבו בוצע ההולטר), התסכלות מפורטת על האק"ג, אקו לב וההולטר.
באופן כללי אומר כך- תיאור האק'"ג מתאים לפעימות מוקדמות חדריות, שיוצאות מאיזור גבוה יחסית בלב אשר נקרא מוצא החדרים (OUTFLOW TRACT). כאשר ה TRANSITION ב V3 המקור יכול להיות הן משמאל (מוצא אבי העורקים והן מימין (מוצא עורק הריאה). פעימות אילה- PVCs- לרוב אינן מסוכנות באופן מידי (ובפרט כאשר הלב תקין פרט לכך ואין סיפור משפחתי של דום לב) אך בכמות המצויינת יכולות לגרום לחולשה וסימפטומים אחרים ויש צורך לטפל בהן.
טמבוקור זו אפשרות טובה. התרופה יכולה גם לגרום לתופעות לוואי. אפשר לנסות מינון אחר, להפחית תרופות אחרות, לנסות בלי קרדילוק או להחליף לתרופה אחרת, ואפשר גם לטפל באופן פולשני עם סיכוי הצלחה גבוה יחסית (לפחות 80%). ההחלטה צריכה להתקבל לאחר יעוץ אלקטרופיזיולוגי (לא קרדיולוג כללי). כמות הפעימות המוקדמות יכולה להשתנות במשך הזמן ואף לפחות אבל השינוי לא צפוי ויכול לקחת זמן רב, אם בכלל. אשמח להמליץ לך באי מייל על מישהו בקרבת מגוריך.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

תודה על התשובה המפורטת. קבעתי עם מומחה הפרעות קצב במרכז.

שלום רב! אני בן 40. היו לי APB's מרובים ועברתי אבלציה. אני אחרי חצי שנה מזה מרגיש סביר באקו שעשו לי לאחרונה כתוב: NORMAL LEFT VENTRICULAR SIZE AND SYSTOLIC FUNCTION
NORMAL RIGHT VENTRICULAR SIZE AND SYSTOLIC FUNCTION
NORAMAL MITRAL VALVE LEAFLETS, TRACE REGURGITATION, NO STENOSIS
NORAMAL AORTIC VALVE, NO REGURGITATION, NO STENOSIS
TRACE TRICUSPID REGURGITATION, TIG =21 mmHg עד שאגיע עם תור מסודר לקרדיולוג, תוכל לתת לי בבקשה הסבר קצר על מה שלא בסדר כאן? המון תודות! פיני

הבדיקה תקינה. אין משהו שלא בסדר.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב
אבי עבר השתלת קוצב לפני כשבוע וחצי.
מאז ההשתלה סובל אבי מסיבובי ראש וחוסר שיווי משקל.בדיקת הקוצב מראה שפועל תקין. נשללה גם בעיה נוירולוגית או בעיה אחרת.
עד השתלת הקוצב היה אדם בריא ומקפיד על פעילות גופנית.
שאלתי: האם שכיח אחרי השתלת קןצב? האם על ידי כיוונון הקוצב ניתן יתכן בעית כיוון ניתן לשפר את תיפקודו?
תודה רבה.

השאלה הינה מעבר ליכולתי לענות במדויק במסגרת הפורום. אין מספיק מידע על סוג הקוצב והסיבה להשתלת הקוצב.
באופן כללי- יכול להיות חולשה וסחרחורת לאחר השתלת קוצב כמו לאחר כל ניתוח. לפעמים יש כאב מקומי חזק מהרגיל ונוטלים תרופות נגד כאבים במינון גבוה שגורמות לכך.
לפעמים מוסיפים תרופה לאחר השתלת הקוצב והיא הגורם לבעיה. במיוחד שכיח שמוסיפים חוסמי B כגון קרדילוק שבעבר חששו לתת בגלל הדופק האיטי וכעת לאחר השתלת הקוצב אין בעיה לתת.
יכולות להיות גם בעיות שנובעות מתפקוד הקוצב. גם אם מדדי הקוצב תקינים, בעיה יחסית שכיחה נקראת PACEMAKER MEDIATED TACHYCARDIA שדורשת תיאום טוב יותר בין הקוצב לפעילות העצמונית (על ידי תכנות מבחוץ).

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום.
סובל כל כך מסינוס טכיקרדיה לא הולמת ששמגיעה עד 200 לדקה גורמת להזעה סחורחורות ואפילו פרא סינקופה\ וסינקופה.
לא מגיב תרופתית. עשו EPS שהדגים את הפרעת קצב ממקור סינוס אך בעלייה שלו ולא צרבו בטענה שמוסד ×××× לא מבצע זאת.
האם במוסד שבו אתה עובד מבצעים צריבה בסינוס?

מבצעים מה שצריך. כמובן שיש לעבור על כל הנתונים. טכיקרדיה ממקור סינוס של 200לדקה לא כל כך סבירה. צריך להראות בבדיקה אלקטרופיזיולוגית, קרוב לודאי עם מערכת מיפוי תלת מימדית, שאכן זכה המקור. תוכל לפנות במייל באופן פרטי.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום לד"ר.
אשמח לתשובתך.
פעימות מוקדמות גם מגיעות ממוקד מסויים? בבדיקת EPS מה שמו של החומר שמוחדר בצנטר\אלקטרודה?

פעימות מוקדמות מגיעות ממקור כלשהוא בלב (יכול להיות מכל מקום). הפעימות המוקדמות הינן ממקור מוגדר, בניגוד להפרעת קצב בצורה מעגלית שאינה מקור יחיד.
בבדיקת EPS, בדיקה אלקטרופיזיולוגית, משתמשים לעתים בצנתר מקורר IRRIGATED TIP, דרכו מוזרם סליין (תמיסה פיזיולוגית) לקירור הקצה ומניעת יצירת קריש. לא כל הקטטרים מצויידים בכך ולא תמיד זה נחוץ.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

האם יש מגבלות של קבלת עירוי למי שיש קוצב לב?
לאימי בת ה- 90 יש ברונכיט ומותקנת אצלה קוצב לב.
האם יכול להיות מצב שהריאות לא יוכלו להתמודד עם הצפה של נוזלים עקב קבלת עירוי?

הימצאות הקוצב לכשעצמה לא גורמת לכך שהריאות לא יוכלו להתמודד עם הנוזלים. במידה ויש גם אי ספיקת לב או מחלת לב אחרת יכול להיות גודש בריאות. לא בגלל הקוצב.
קיימת סכנה קטנה שזיהום נרכש בבית החולים יחדור לדם דרך עירוי (לרוב עירוי שהושאר במקומו זמן רב מהמותר) ויגרום לקונטמינציה של הקוצב. מצב זה בעייתי ביותר שכן לרוב יהיה צורך להוציא את הקוצב וכל האלקטרודות. יש לשמור על העירוי מפני זיהום ככל הניתן.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

בן 19,עם אטריאל טכיקרדיה-סינוס טאכי לא הולמת,ילד לא מאוזן נשלחתי לאקו לב לפני ביצוע eps
תוצאתו: Normal LV size and global systolic function. Normal LV walls thickness. Normal LV diastolic function. Normal LV
filling pressure.
Normal RV size and global systolic function.
Upper limit LA size..
Normal RA size. Normal IVC size with normal inspiratory collapse..
No significant valvular abnormalities.
No aortic valve regurgitation.
Trace of mitral regurgitation..
No tricuspid regurgitation. Inadequate TR signal for assessment of systolic PAP (syst. PAP (TR Pmax + RAP):
mmHg).
Minimal pulmonary regurgitation.
Aortic Root: normal size. Ascending aorta: 30.0 mm, normal size. Aortic Arch: 21 mm, normal size.

למיטב הבנתי האקו תקין איך יש ממצא גבולי אשמח להסבר באופן כללי.

לפי הדו"ח- בדיקת אקו תקינה

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

יש לי קוצב CRT.p ועלי לעבור נתוח פלסטי בקצה האף ,לפי שטת מוס ,עקב BCC.
מה האמצעים שעל המנתח לנקוט בעת שמוש במכשור חשמלי בזמן בנתוח?
תודה על התשובה

אם המנתח מעוניין להשתמש בהארקה, תתכן השפעה על הקוצב. מכיוון שמדובר בניתוח קטן יחסית ללא שימוש ארוך בדיאתרמיה, במידה ואינך תלויה בקוצב הלב (כלומר יש גם קצב עצמוני של הלב) הייתי שוקל לא לעשות דבר. במידה והינך תלויה בקוצב ניתן לשנות את תכנות הקוצב במיוחד לניתוח. אם אין אלקטרופיזיולוגי (רופא או טכנאי) זמינים, שכן לעתים הפרוצדורה נעשית מחוץ לבית החולים, ניתן גם להניח מגנט על הקוצב. המגנט גורם לקוצב להיות "עיוור" לכל רעש חשמלי חיצוני.
במקרה של דפיברילטור, CRTd, עדיף כן לשנות את תכנות המכשיר ולבצע את הניתוח רק בבית חולים.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

איזה רופא בארץ מבצע בדיקה של מכשיר ביוטרוניק שכבר מושתל אצל נערה? הכוונה לבדוק מה המכשיר המושתל אומר, איפה ניתן לבצע בדיקה כזו?

כל יחידת אלקטרופיזיולוגיה בארץ אמורה להיות מסוגלת לבדוק כל מכשיר להפרעות קצב (קוצב, דפיברילטור). סה"כ יש למיטב ידיעתי 15 יחידות אלקטרופיזולוגיה, בכל בתי החולים. אצלנו, לדוגמה, לא משתילים ביוטרוניק, אבל אין בעיה לבדוק אם צריך.
עם זאת, הנערה צריכה להיות במעקב של יחידת קוצבים אחת. העדיפות הינה ליחידה בה הושתל המכשיר אבל, אם עברתם מקום מגורים או סתם אתם לא מרוצים, אפשר לעבור ליחידה אחרת ולהיות במעקב שם. מאוד לא מומלץ לבדוק כל פעם במקום אחר. מאוד לא מומלץ גם להיבדק על ידי גורמים אחרים. חברות הקוצבים מנסות להקים מרכזי מעקב, וכנ"ל גם קופות החולים. לדוגמה, בביוטרוניק אפשר לתת מכשיר ניטור ביתי ולשלם לאלקטרופיזיולוג שיעבור על הבדיקה האוטומטית של המכשיר. בדיקה זו אינה מחליפה בדיקה מליא במרפאה וברגע הראשון שתהיה בעיה, האלקטרופיזיולוג מטעם קופת החולים או החברה יפנה מיד למיון ולא ייקח אחריות.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום
האם אפשר לנתח ערמונית בשיטת TURP למושתל קוצב לב

אפשר לעשות כל ניתוח שהוא למושתלי קוצב או דפיברילטור. במצבים מסויימים יש צורך לתכנת את הקוצב באופן מיוחד לניתוח. במקרה שלך, אין שום צורך בכך. כאשר איזור הניתוח הינו מתחת לטבור, אין צורך בתכנות של הקוצב.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

בת 63 וחצי בעבר WPW,ברקע סכרת מאוזנת,יל''ד מאוזן,אנמיה על רקע מחסור ברזל.מספר שבועות שנצפה במהלך היום ברדיקרדיה עד 52. באקג: סינוס ברדיקרדיה קלה סדירה, ללא סמיני אסכמיה ללא עדות להפרעת קצב.בזמן ברדיקרדיה תחושת חולשה קיימת. מה הם הסיבות שעלולות לגרום לכך?לציין כאשר סבלתי מWpW היו אירועים כאלו. Wpw-טופל באמצעות אבלצייה

יש צורך להסתכל באק"ג מעבר לפענוח האוטומטי של המכשיר. במידה ומדובר בסינוס ברדיקרדיה (כלומר, ברדיקרדיה, קצב לב איטי, אך מהקוצב הרגיל של הלב) וללא הפרעות הולכה, הערך שכתבת (52 לדקה) אינו נמוך בצורה מסכנת ובדר"כ לא גורם לסימפטומים. במבחן מאמץ אפשר לראות האם הדופק עולה כראוי (תוכלי לבודק זאת גם בעצמך עם שעון דופק או מדידה עצמית לאחר מאמץ. לדוגמה, לעלות 2-3 קומות ברגל בקצב מהיר ולמדוד. אם הדופק עולה מעל 80-90 לדקה, תדעי שתגובת הלב תקינה.
גורמים משניים לכך כוללים תרופות מסויימות (לדוגמה, כאילה שניתנות ליתר לחץ דם), תת פעילות בלוטת התריס ועוד. בדר"כ WPW גורם לחולשה כאשר יש הפרעת קצב עם דופק מהיר, לא ברדיקרדיה. ישנן תסמונות נדירות ביותר שבהן יש WPW ובמשך הזמן מתפתחת גם הפרעת הולכה. ניתן לראות בתסמונות אילה עיבוי של הלב בבבדיקת אקו לב.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום אני בן 21 בריא בדרך כלל בזמן האחרון קורה שבזמן מנוחה או סתם הליכה לא מאמץ הדופק שלי גבוה 110 או אפילו 130 דבר שלא רגיל אצלי, ביצעתי בדיקת בדיקת א.ק.ג בזמן שהדופק היה מהיר ויצא תקין ואמרה שאולי זה מסטרס, כרגע גם אני לובש מכשיר הולטר.
השאלה שלי מה הסבירות שאני אסבול מזה עוד הרבה?
והאם יש מיקרים כמוני לאנשים שסבלו תקופה מדופק מהיר וזה עבר להם?

יש לבדוק מס' דברים- ראשית שמדובר בסינוס (כלומר, קצב לב מהיר אך שמקורו בקוצב הרגיל של הלב), שנית- גורמים משניים כמו אנמיה (ירידה ברמת ההמוגלובין), יתר פעילות בלוטת התריס. האם הינך צורך קפה או משקאות עתירי קפאין בכמות רבה? תרופות מסויימות כגון כאילה שניתנות במשאפים לאסטמה עשויות גם הן להעלות את קצב הדופק. האם עלית במשקל לאחרונה? במידה ואין סיבה הנראית לעין, אין צורך לטפל בכך ולעתים קרובות זה חולף לבד אך קשה לצפות מתי.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב ,איך להתייחס לתוצות הנ"ל

סיכון:
גורמי הסיכון של הנבדק כוללים הסטוריה משפחתית של מחלה כלילית.
:(Stress Echo) הופנה לבדיקת אקו במאמץ
אסימפטומטי.
בדיקת מאמץ לא החלטית .
Rest ECG אקג במנוחה
וציר תקין ללא סימני איסכמיה ICRBBB קצב סינוס עם תבנית של
Rest Echo אקו במנוחה
חדר שמאל בגודל תקין, תפקודו הסיסטולי הגלובלי תקין ללא הפרעה אזורית, תבנית המילוי הדיאסטולי תקינה, עליות בגודל
תקין
TR חדר ימין בגודל ותפקוד תקינים, לא ניתן להעריך ל"ד ריאתי בהעדר סיגנל
מבנה ותפקוד המסתמים תקין עם דלף מיטראלי וטריקוספידלי מינימלי. ללא עדות לתפליט פריקרדיאלי
Left ventricle
End-diastolic diameter: 4.9 cm End-systolic diameter: 2.7 cm
Interventricular septum thickness: 0.9 cm Posterior wall thickness: 1.0 cm
Visually estimated LVEF 60 % Estimated LV mass index: 88 g/m²
Estimated LV mass: 163 g
Left atrium
A-P diameter: 3.7 cm End-systolic area: 18 cm²
End-systolic volume:
Aorta
Aortic root / sinuses: 3.2 cm
Proximal ascending aorta: 3.0 cm
LV filling
Mitral inflow
Peak E-wave: 77.1 cm/s Peak A-wave: 54.1 cm/s
E/A ratio: 1.4 Deceleration time: 158 msec
Tissue Doppler
S' velocity (septal): 8.58 cm/s S' velocity (lateral): 7.02 cm/s
E' velocity (septal): 8.11 cm/s E' velocity (lateral): 8.66 cm/s
E/e' ratio (septal): 9.51 E/e' ratio (lateral): 8.9

Stress type: מאמץ
Max predicted heart rate 168
% of max predicted heart rate 87
Stress protocol: מאמץ - Bruce
Stage Time (min) METs Speed / Slope
(mph/deg)
Heart rate
(bpm)
Blood pressure
(mmHg)
0.0 0:00 56 120/80
1.0 3:00 4.8 1.7/10.0 90 120/80
2.0 6:00 7.0 2.5/12.0 109 130/80
3.0 9:00 10.4 3.4/14.0 118 140/80
4.0 10:23 13.5 4.2/16.0 146 150/80
Recovery 3:00 78 120/80
Recovery 5:00 71 120/80
הבדיקה הופסקה עקב השגת דופק המטרה
במהלך הבדיקה התלונן הנבדק על ללא תלונות.
V4-6 ו II, III, AVF עד 2 מ"מ ב ST אקג במאמץ: צניחות
הפרעות קצב הולכה: ללא עדות להפרעות קצב בעת הבדיקה
Stress Echo אקו במאמץ
באקו מיד בסיום מאמץ התפקוד הגלובלי משתפר, ללא עדות לירידה בתפקוד איזורי.
Rest
Stress
LV regional wall motion: (0-Not visualized 1-Normal 2-Hypokinesis 3-Akinesis 4-Dyskinesis 5-Aneurysm)
Summary סיכום
מבחן אקו לב במאמץ קלינית שלילי, אלקטרוקרדיוגרפית חיובי ואקוקרדיוגרפית ללא עדות לאיסכמיה מיוקרדיאלית

להבנתי הבדיקה נעשתה למרות שהינך אסימפטומטי (מרגיש טוב, ללא תלונות לבביות). כלומר, לפי ההנחיות הרפואיות אין לבצע בדיקה כזו.
פענוח הבדיקה אומר שבמאמץ הרגשת טוב (שלילי קלינית), תפקוד הלב היה תקין והיו שינויים באק"ג (לכאורה סימן לא טוב). בבדיקה כזו ייתכנו שינויים באק"ג למרות שהכל בסדר (false positive). תצטרך לדון עם הקרדיולוג שלך לגבי המשך בירור.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

בן 19,ברקע אטריאל טכיקרדיה מטופלת תרופתית נשלחה להולטר לב כמעקב באבחנה רשום:atrial fib peak rate177 מה זאת אבחנה זאת?

ATRIAL FIB בקיצור או באופן מלא FIBRILLATION הינה הפרעת קצב שבה העלייה "מפרפרת"- מופעלת בקצב מאוד מהיר (350-600 לדקה) ולא סדיר. קצב הלב- הקצב שבו החדרים מתכווצים- נמוך בהרבה. ATRIAL TACHYCARDIA (טכיקרדיה עלייתית) הינה הפרעת קצב שבה העלייה מופעלת מהר (טווח 120-200 לדקה) ובאופן סדיר ממקום יחיד. פעמים רבות יש את שתיהן. הפרעות הקצב בגיל 17 הפרעות הקצב לא כל כך שכיחות. יש צורך לשלול סיבה כגון עודף פעילות בלוטת התריס ואחרות. מומלץ לפנות לאלקטרופיזיולוג.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

שלום רב
אני מנסה להגיע למזכירה מיכל של המכון לצינטור כבר כמה ימים ומשאירה טילפון והם לא חוזרים.
דר אמנון מרדלר מילא טופס הפנייה לבדיקה של תומר אוריון תז 211642848.
תו מר מבוטח בכללית אבל אנחנו מוכנים גם לתור פרטי.
אין לי דרך להגיע אליך.
אודה לך אם תחזור אלי
אני סבתא של תומר

אני מושתל קוצב של חב גמידה אמר הטכנאי שהוא מכוון ל60 והוסיף שאם אני מבצע ספורט הליכה הוא יכוון ל60/110 לא הבנתי מזה אומר .
כיום אני צועד כ40 דקות ביום ואז אחרי צהריים שאני הולך לנוח הקוצב מראה 60 אבל אני מרגיש את הדופק כאילו הוא גבוה יותר .אני מרגיש בבטן ואפילו בראש.

יש צורך במידע נוסף על מנת לענות על שאלתך אך באופן כללי- קוצב שמכוון ל 60/110- לדקה ישמור על קצב מינימלי של 60 לדקה אך יש אפשרות לקבל קצב גבוה יותר במאמץ: לקוצב יש חיישן שמרגיש את תנועת הגוף וכן ישנם מצבים שבהם יצירת הדופק תקינה וישנה הפרעת הולכה. במקרה כזה הקוצב יקצב לפי הדופק הטבעי של הלב עד 110 לדקה.
אם קצב בבדיקת קוצב או אק"ג הינו 60 לדקה, אזי התחושה שלך סובייקטיבית ולא מייצגת את קצב פעילות הלב. יכול להיות שאתה מרגיש פעימות מוקדמות. צריך לעשות אק"ג בזמן שאתה מרגיש תחושה זו.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

בגלל האישפוז והאיבחון של טכיקרדיה עלייתית החליפו לי את האוסמו אדלט לקרדילוק 1.25 מ"ג, 1 ליום. מאז אני מודד את לחץ הדם והדופק 3 פעמים ביום כדי לבדוק איך הגוף שלי מגיב לכדור החדש. לחץ הדם מאוזן. הדופק, ב 10 בדיקות שעשיתי הוא בין 49 ל 58. זה תקין? זה לא נמוך מדי?

תודה

דופק מעט נמוך אינו מסוכן לכשעצמו ובמיוחד אם אתה מרגיש טוב ואם מדובר בקצב סינוס מעט איטי ולא הפרעת הולכה. יש צורך לעשות אק"ג ולהראות לרופא

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

כמה זמן לאחר השתלת קוצב לב ללא מחלת לב צריך להיזהר ולהישמר עם היד השמאלי. הכוונה לרב פעילות גופנית שחייה . פילטיס וכו

באופן שגרתי ששה שבועות. במקרים מיוחדים עשוי הקרדיולוג המנתח להמליץ על תקופה ארוכה יותר

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

אני כחודש אחרי השתלת קוצב רגיל מדי פעם אני מרגישה דופק משונה מתחת לחזה השמאלי וזה קורא לי כשהדופק מהיר מהרגיל אני מרגישה טוב בלחץ דם 110/80 והדופק הנורמלי שלי 60

נא לפנות למרפאת הקוצבים או לרופא שהשתיל את הקוצב על מנת שיבדוק את הקוצב. במידה והתחושה נמשכת זמן ארוך כדאי לעשות אק"ג באותו זמן

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

אני בן 73. בשבוע שעבר הגעתי לחדר מיון בגלל דופק 131 ולחץ דם נמוך, 75/60 ואושפזתי מחובר למוניטור ללילה ובסופו של דבר איבחנו טכיקרדיה עלייתית.
האלקטרופיזיולוג בבית חולים המליץ על צריבה. במקביל, שינו לי את האוסמו-אדלט לקרדילוק 1.25 מ"ג 1 ליום. מאז, 3 ימים לחץ הדם מאוזן והדופק 51-57.
האם הצריבה זה טיפול אולטימטיבי שפותר טוטאלית את הבעיה או שהכדור הוא פיתרון מספיק טוב?
האם אני יכול להמשיך לללכת 6 ק"N ביום כולל עליות ו 70 מדרגות כמו שהלכתי עד שאושפזתי?

תודה

איני יכול לתת לך תשובה והחלטת רק על סמך הנתונים. באופן עקרוני, טכיקרדיה עלייתית ניתנת לטיפול על ידי תרופות. בדר"כ צריבה מבוצעת כאשר תרופות נכשלות. יש אפשרות לתת תרופה יותר יעילה מהקרדילוק שאתה מקבל (שגם ממנה אתה מקבל מינון נמוך). כל עוד אתה מרגיש טוב, אתה יכול לעשות פעילות גופנית.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה

תודה

שלום
הנני בחורה בת 55
לפני שבוע היה לי פרפור פרוזדורים ונשלחתי להולטר.מעת לעת יש לי כאבים בלב בלילה המעירים אותי.
נשלחתי להולטר ואלו התוצאות:
קצב לב מינימלי 37 מקסימלי 114 ממוצע 50
הפרעות קצב חדריות 58
הפרעות קצב על חדריות 491
54 זוגות עליותיות
8 אירועים טכיקרדיה על חדרית 5 פעימות בקצב עד 125 פע בדקה.
הפרעות הולכה-לא
שינויי ST לא

מה אומרת הבדיקה

בבדיקה נראו הפרעות קצב קצרות שאינן מוגדרות כפרפור פרוזדורים (מסודרות יותר). כמובן שיכול להיות פרפור בימים מסויימים והפרעות קצרות אחרות מסודרות יותר בימים אחרים. חשוב לדעת האם בזמן הכאבים בחזה בלילה היו הפרעות קצב. כדאי לפנות לאלקטרופיזיולוג.

בברכה,
ד"ר אסף דנון, קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה ולקוצבי לב המשמש כרופא בכיר הן ביחידת אלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה