שלום,
אני מעוניינת לבצע בדיקת e.m.g לאבחנת שכמות מרחפות/מכונפות וכאבים בשרירי השכמה עם הפנייה של נוירולוג שאפגש בקרוב.
רציתי לשאול האם זה אפשרי לבדוק את כל העצבים האלו בבדיקה אחת:
עצב החזה ארוך, עצב השכם הגבי, עצב הלוואי, עצב החזה הקידמי התיכון, עצב החזה הקידמי הצידי, C3, C4, C5, C6, C7, C8, T1.
שמעצבבים את שרירי השכמה ואת אלו שקשים לי כבר חודשים ארוכים (שריר המסור הקידמי, השרירים המעויינים, שריר מרים השכמה, שריר הטרפז, שריר החזה הקטן, שריר הסטרנוקלאידומסטואיד ושרירי הצוואר, שריר החזה הגדול).
אוכל לבקש מנויורולוג שאני מעוניינת לבדוק את עצבים אלו או שזה נתון אך ורק להחלטתו? כמה עצבים אפשר לבדוק בבדיקה אחת?
תודה :)
פרופ' נתי צלניק
18:39 03/12/20
03/12
18:39
לרוב בודקים הולכות ותגובות שריר בזרוע ובאמה ובעצבים שמקורם במקלעת העצבית בשל הפלקסוס הברכיאלי ולא בדיקות בכתף ובשכמות. במקרים לא מעטים עשוי להיות מצב של כאבי שרירים שמקורם עצבי או שרירי ואין נזק לעצב או לשריר ואז הבדיקות יהיו תקינות. בכל מקרה בבבדיקות אפשר לנעוץ את המחט גם בשרירי הכתף והשכמה. בפנייתך את כוללת שרירים רבים וכדאי שנוירולוג יבדוק אותך היטב ויבדוק את החוזק, הקונסיסטנציה והתגובות בניקוש של השרירים הנ"ל לפני ביצוע הבדיקות.
דנה
23:16 02/12/20
02/12
23:16
שלום רב,
ברצוני לשאול שאלה דחופה ומדאיגה.
הבת שלי בת 9 שוכחת בניהול שיחה שותף מילים בסיסיות וכמו כן אחרי כל משפט שהיא אומרת היא חוזרת בלחש על אותם המילים.
זה מאוד מדאיג אותי, אשמח למענה בהקדם האפשרי.
בתודה מראש,
דנה לוי.
פרופ' נתי צלניק
18:30 03/12/20
03/12
18:30
ממה שאת מספרת זה לא נשמע כנתקים חשמליים (אפילפטיים) אלא יותר כבעיה של קשב וריכוז, או אולי ירידה בשמיעה (כדאי לבדוק שאין נוזלים באזניים והשמיעה שלה בסדר). יכול להיות שזה גם קושי בהבנת שפה. זה אפילו יכול להיות משני לחרדה או מצוקה רגשית. כדאי שמעבר לבדיקת שמיעה תתיעצי עם נוירולוג/ית ילדים וקלינאי/ת תקשורת
יכול להיות בעיה עם נתון כזה?
נועה
22:14 30/11/20
30/11
22:14
שלום רב! יש לי 6 נכדים. לאחד מהם יש גודל ראש פחות פרופורציונלי מאחרים. בשביל הדוגמה, כל שאר הנכדים היחס של הראש לגוף הוא בין 0.174 לבין 0. 219. אצל הילד השישי, היחס הוא 0.285. כולם נעים בין שנה וחצי ל-7 שנים. יש הסבר מדעי? האם יכולה להיות בעיה כלשהי? תודה! נועה
יכול להיות בעיה עם נתון כזה?
פרופ' נתי צלניק
09:58 01/12/20
01/12
09:58
פרופורציות בין הראש לגוף יכולות להיות מאד שונות ומשתנות בין אדם לאדם. מה שחשוב זה לראות שממדי הגובה, המשקל והיקף הראש הם בתחומי הנורמה. אם הם בנורמה אז השונות שאת מתארת היו שונות "נורמלית" כזו שתתכן בין אדם לאדם. חשוב לראות שאין עיכוב או גדילת יתר באחד ממדים אלה . מעבר לכך קשה לי להתייחס לשאלתך. עדיף שהם יגיעו לרופא הילדים עם טבלאות ועקומות הגדילה שלהם.
טגרטול-ילדה בת 8.5 אפילספיה רולנדית ככל הנראה
יונה
10:48 26/11/20
26/11
10:48
חשד לאפילפסיה רולנדית ילדה בת 8.5 לאחר EEG התחלנו טגרטול מינון 12 בבוקר ו12 בערב אל רמת התרופה בדם יצאה 5.3 וכנתנו 10 יצא לה 5.7 איך ייתכן כי הרמה ירדה ?
הפרכוסים הינם רק בלילה מאז הטגרטול פסקו הפרכוסים היום היה לפני התעוורות בבוקר רעידות בכף רגל שמאל.
טגרטול-ילדה בת 8.5 אפילספיה רולנדית ככל הנראה
פרופ' נתי צלניק
12:44 26/11/20
26/11
12:44
שלום רב
מינון של 12 CC זה 240 מג פעמיים ביום ו 10 CC זה 200 מ"ג פעמיים ביום. המטבוליזם של התרופה משתנה קצת מיום ליום וגם ספיגת התרופה יכולה להשתנות ולכן יתכנו תנודות (אפילו כאלה שנראות קצת פרדוקסליות) כי הורדתם מינון והריכוז דווקא עלה. תלוי גם כמה שעות לקחתם את הדם ממתן התרופה האחרון שנתתם. בקיצור לא להיות מוטרד מזה אם ההתקפים רק בלילה או בסוף הלילה (לפני עלות השחר) כדאי אולי לתת קצת יותר תרופה בערב. כלומר מציע לנסות לתת 10 CC (200 מ"ג בבוקר ו 12 CC (כלומר 240 מ"ג) לפני השינה וככה בשעות הלילה היא תהיה עם שכבת הגנה טובה יותר. תנסו להגיע בתאום עם הרופא שלכם לרמת תרופה בבוקר של מעל 6. במידה ועדיין יהיו התקפים ורמת התרופה בבוקר מתחת ל-6 (אפשר במידת הצורך לעלות גם ל 14 CC בערב) . במנת הבוקר ביום אפשר להסתפק רק ב 10 CC כי ההתקפים במחלה זו כמעט ולא מתרחשים ביום. על כל פנים זו מחלה שפירה וברוב המקרים היא תחלוף תוך מספר שנים.
הרבה בריאות
מירה
02:19 14/11/20
14/11
02:19
שלום
בני בן ארבע
מגיל 10 חודשים סובל מהתקפים של הקאות סחרחורות צוואר נוקשה, אי סבילות לאור.במשך כארבעה חמישה יימים.
עבר אמאראיי בגיל 3 תקין לחלוטין. עבר אי אנ ג'י כמו.
בעבר ההתקפים הופיעו אחת לשבוע וכל שנה המרווח בין ההתקפים התרחב. כלומר אחת לשבועיים אחת לחודש וכעת אחת לחודש.
כלומר ככל שגדל המרווחים גדלו בהתאם וההתקפות מגיעות בדיוק כל חודש וחצי.
השאלה שלי - תמיד תמיד תמיד ההתקפים מגיעים בדיוק כעבור חודש. אין טריגרין אני פשוט יודעת מתי הם יגיעו לפי תאריך מסויים. ולא הכרתי אדם אחד שיש לו מיגרנה ושמקבל התקף רק בתאריך מסויים.
האם יש מחלה נוספת שמרופיינת כך?
אציין שאת האמאראיי הוא ביצע ללא חומר ניגוד. האם ייתכן שפוספס כיארי או גידול?
פרופ' נתי צלניק
12:46 17/11/20
17/11
12:46
זה בהחלט יכול להיות מיגרנה או ווריאנט של מיגרנה. כיארי לא גורם להתקפים שאת מתארת ורואים גם ללא חומר ניגוד. גידול מוחי קשה לפספס ב MRI וגם העובדה שלאורך 3 שנים תדירות ההתקפים ירדה ולא מחמירה שוללת בסבירות גבוהה מאד אפשרות לגידול. יש מצבים שנקראים CYCLIC VOMITING ויש גם מצבים גנטיים עם נטיה להתקפים מסוג זה. יש אפילו מחלות מטבוליות עם נטייה להתקפים אבל מדובר במצבים נדירים מאד. מציע שתתיעצי עם הנוירולוג שמטפל בך
שירה
22:57 12/11/20
12/11
22:57
שלום,
נולד לי פג בשבוע 28+6 ובאולטרסאונד מוח נאמר לי שישנן הסתיידויות.
לא נמצא זיהום כלשהו. אשמח לעזרה וקבלת פרטים ממה הדבר יכול לנבוע ומה ההשלכות.
תודה רבה.
פרופ' נתי צלניק
12:37 17/11/20
17/11
12:37
מוקדי הסתיידות יכולים לנבוע הן מגורמים שפירים וחסרי משמעות והן מהצטלקויות או זיהומים תוך רחמיים.. דימום ישן. מצבים איסכמיים וכו' עליך לבקש שיתיעצו עם נוירולוג ילדים. במידת הצורך יהיה מקום לשקול דימות באמצעות CT או MRI . אם התינוק עדיין מאושפז עדיף שתשוחחי עם הצוות בכובד ראש על כך. להם יש את כל הנתונים הרפואיים.
האצה בגדילת ראש אצל תינוק
ראש גדול
20:00 11/11/20
11/11
20:00
הבת שלי בת 3 חודשים. היריון תקין והסקירות והבדיקות תקינות. נולדה בהיקף 36 ס''מ, אחרי שבועיים 37.5 ס''מ , בגיל חודש ושבוע 40 ס''מ ובגיל חודשיים ושבוע 42 ס''מ. עכשיו בגיל 3 חודשים בערך 44 ס''מ.
אולטרסאונד מוח תקין. על פניו נראת התפתחות תקינה. מה עוד ניתן לבדוק? מה הסיכוי לגמדות?
האצה בגדילת ראש אצל תינוק
פרופ' נתי צלניק
13:28 12/11/20
12/11
13:28
היקף הראש בהחלט גדול. יתכן וזה משפחתי . אם היקף הראש של האמא הוא 57 ס"מ או יותר או של האבא הוא 58 ס"מ או יותר זה כנראה משפחתי. כדאי להיבדק בכל מקרה על ידי נוירולוג שיראה את התינוקת, יבדוק אותה ויתרשם אם יש יתר לחץ תוך גלגלתי. לא ברור למה את שואלת על גמדות ? אין לי שום פרטים על האורך של התינוקת, הצמיחה של העצמות והגדילה התור רחמית. תתיעצי על זה עם רופא/ת הילדים או עם מומחיות מתחום הגנטיקה או האנדוקרינולוגיה
דורית
08:02 07/11/20
07/11
08:02
שלום רב
בת משפחתי בת ה6 אובחנה כסובלת מאפילפסיה במרץ שנה זו. היא מטופלת בדפלפט מאז גיל חצי שנה בשל פרכוסי חום. במרץ שנה זו חוותה 2 אירועי פרכוס ללא קשר לחום ואז אובחנה סופית כאפילפטית. מאז מרץ - ללא פרכוסים. בדיקת MRI ראש שבוצעה באוגוסט - המוח נצפה תקין לחלוטין אך במערכת הגרון נצפו שקדים ושקד שלישי מוגדל מאוד שגרם לאפניאה ולמעבר אוויר צר. הילדה עברה ניתוח להסרת שקדים במחצית אוקטובר. מינון דפלפט עכשווי 6 סיסי פעמיים ביום. הוסבר לי כי יש ילדים שמבריאים עם הזמן מהאפילפסיה. איך ניתן לדעת האם ילד מחלים? איזו בדיקה עורכים? בתודה
פרופ' נתי צלניק
14:30 10/11/20
10/11
14:30
אין בדיקה מיוחדת . באמת רוב הילדים במצבה של בת משפחתך מבריאים עם השנים. לרוב כאשר 2-3 שנים על טיפול רפואי אין התקפים ותרשים ה EEG תקין ניתן בהדרגה (במשך מספר חודשים) לרדת בהדרגה מהתרופות. בערך ב 70% מהמקרים הפרכוסים לא יחזרו והילדה תהיה בריאה. צריך פשוט סבלנות, מעקב ולהיות אופטימי
הרבה בריאות לכם